מרגש: גמל חסד עם אלמנה, וכעבור 25 שנה חזר אליו הגלגל...

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

הסיפור המרגש שלפניכם התרחש לפני כעשרים וחמש שנה. יעקב, אינסטלטור במקצועו, קיבל יום אחד הזמנה להצעת מחיר. הוא ההגיע לכתובת שנמסרה לו בשיחת הטלפון, ולא האמין למראה עיניו. הדירה הייתה ישנה מאוד, הצטופפו בה ילדים קטנים בתנאי מחיה קשים מאוד... עד מהרה הבחין יעקב כי בדירה מתגוררת אישה אלמנה עם ילדיה היתומים. בדיקה מהירה לגילוי מקור הבעיה גרמה לו להבין כי בדירה נדרש שיפוץ רציני, היות והצנרת ישנה מאוד וחלודה. רחמיו של יעקב נכמרו על אותה האלמנה, שנראה היה שמתקשה לשרוד בחיי היומיו, ומהיכן אם כן תוכל להשיג סכום כל כך גבוה לשיפוץ?

יעקב החליט כי הוא לוקח את ביתה של האלמנה כפרוייקט חסד אישי שלו. הוא הביא את כלי העבודה שלו, כשהאלמנה מתבוננת בעבודתו בשתיקה. העבודה ארכה מספר ימים, כשבמהלכם היה עד לאורח חייהם של האלמנה והילדים הרכים, ובליבו התחזקה ההרגשה כי עשה כראוי כשלקח את עלויות השיפוץ על עצמו.
בתום השיפוץ, כאשר אסף את כיליו והתכונן ליציאה, נעמדה מולו האלמנה חיוורת ורועדת כשילדיה הרכים עומדים צמודים אליה, והיא שאלה בשקט: "כמה אני חייבת לך, אדוני?"

"תראי, גברת," ענה לה יעקב. "אני לא יודע על מה את מדברת, שלחו אותי לכאן מהעירייה, אני עובד בשיתוף איתם בפרוייקט שיקום שכונות, וכנראה שהדירה שלך נכללה בזכאות לשיפוץ. אני מכאן הולך לעירייה ומקבל את התשלום על עבודתי. תתחדשו!"
האלמנה כמעט בלעה את לשונה מהלם. היא החלה להודות ליעקב בקול רועד, אך הוא הניף את ידו בביטול ואמר לה: "אין לך מה להודות לי, תודי לחברה מהעירייה שדאגו לדירה שלך..."

חולפות להן 25 שנה. מיודענו יעקב האינסטלטור קונה קרקע במרכז הארץ והוא רוצה לבנות עליה בית. הוא ניגש למספר חברות לחומרי בניין ומבקש הצעת מחיר. הוא השווה בין מספר הצעות מחיר שקיבל, אך עדיין לא החליט באיזו חברה לבצע את הרכישה הלא מבוטלת שהזדקק לה.

למחרת בבוקר הוא הגיע אל המגרש שבבעלותו, ועיניו חשכו: במתחם עמדה משאית גדולה השייכת לאחת מחברות הבנייה שבדק, ועובדים חרוצים פרקו ממנה סחורה והניחו אותה במגרש שלו!

"מה אתם עושים??" יעקב רץ אליהם בכעס. "מי הזמין אתכם בכלל??? אני בסך הכל ביקשתי הצעת מחיר, לא סגרנו כלום!!! מה פתאום הגעתם על דעת עצמכם???"
הפועלים עצרו לרגע מעבודתם, "המנהל שלנו שלח אותנו לפה, הנה הקבלה שלך..."

יעקב נטל את המסמך לידיו ועל פניו התגברה הבעת הפליאה. "אני באמת לא מבין, כתוב פה שולם, אני לא שילמתי לכם שקל אתמול! סך הכל ישבתי עם המנהל לקחת הצעת מחיר!!"

הפועלים משכו בכתפיהם, הם לא מתערבים בענייני הבוס, הם רק מבצעים פקודות..

יעקב  הניע את רכבו ושם פעמיו למשרדי החברה בה ישב רק אתמול. הוא פרץ חדרו של המנהל בסערה: "כך אתם נוהגים עם כל הלקוחות שלכם?? הוא שאל בכעס. "באים לברר מחירים ואתם כבר שולחים אליהם משאיות עמוסות???"
"שב, אדוני. הירגע." הניח המנהל יד חמה על כתפו של יעקב. "אין לך מה לדאוג", הוא אמר והביט אל תוך עיניו. "העירייה שילמה הכל..."
יעקב הביט בו עדיין בחוסר הבנה, והמנהל החל לספר.

"אני הייתי ילד בן תשע כאשר ראיתי אותך בפעם הראשונה. הגעת לתקן בעיה בבית אימי, ונראה היה ששמת לב לרמת החיים שבה חיינו. היינו עניים, בכל פירוש המילה. אבי נפטר לאחר מחלה והותיר את אימי להתמודד עם חובות רבים ועם גידול הילדים. הפיצוץ בצינור נחת על אמא כרעם ביום בהיר. בקושי רב היא הצליחה לשלם את החשבונות השוטפים ולרכוש לנו בגדים ואוכל, לא היה לה מושג מהיכן היא תביא את סכום הכסף הנדרש לשיפוץ. היה ברור לנו שעבודה כזו תסתכם בסכום גבוה במיוחד, ולא היה לאמא מושג מניין היא תשיג אותו. בלילות הייתי שומע אותה בוכה ומתייפחת, היא דאגה מאוד כיצב תתמודד עם הרגע שבו תגיש לה את החשבונית עם הסכום...
ביום בו סיימת את העבודה ופנית ללכת, אמא הייתה מתוחה ולחוצה. היא נעמדה מולך ושאלה אותך כמה עליה לשלם, אך אתה ענית איזו תשובה שהעירייה משלמת הכל... היה ברור לאמא וגם לנו שאתה ראית את המצב בביתינו והחלטת שלא לגבות מאיתנו תשלום, ויותר מכך, עשית זאת בצורה שלא תבייש את אמא שלי... לאחר שיצאת, אמא פרצה בבכי מטלטל, הפעם היה זה בכי של הקלה, ושל שמחה, שיש אנשים טובים כמוך שמסתובבים בינינו...

25 שנה אני מחפש אותך. כל כך רציתי להכיר לך טובה על אותו יום שלא אשכח לעולם. כשהגעת למשרד שלי זיהיתי אותך מייד למרות כל השנים שחלפו. אז הנה אני אומר לך, יעקב היקר, אינך חייב לי שקל, העירייה משלמת הכל..."

הרב זמיר כהן מסביר: "שלח לחמך על פני המים"