מזמור קי״ט: מבנה האותיות, ומה אומרים באזכרה

מזמור קי״ט הוא הפרק הארוך ביותר בתנ״ך, והוא בנוי כמו סולם של אותיות מהאלף ועד התו. מה מסתתר במבנה הזה, ולמה נהוג לומר ממנו פסוקים לפי אותיות שמו של נפטר

מי שפתח פעם את ספר התהילים ועבר לפרק קי״ט הרגיש מיד שזה פרק אחר. הוא ארוך, הוא מסודר, והוא כולו קטעים קטעים שכל אחד מהם נפתח באות חדשה. בואו נבין ביחד איך הוא בנוי, ומה המנהג שרבים מכירים מהאזכרות.

לפי המקורות שנאספו, מזמור קי״ט הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ״ך כולו. יש בו 176 פסוקים. הם מחולקים ל-22 קטעים, כמניין אותיות האלף-בית, ובכל קטע שמונה פסוקים. שמונת הפסוקים הראשונים מתחילים כולם באות א׳, שמונת הפסוקים שאחריהם מתחילים כולם באות ב׳, וכך הלאה עד האות האחרונה.

בגלל המבנה הזה המזמור נקרא גם "אלפא ביתא", על שם סדר האותיות שבו. יש לו גם שם בארמית, "תמניא אפי", שפירושו שמונה פנים. הפסוק הראשון שלו מוכר לרבים מאיתנו:

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'

והפסוק האחרון, שחותם את כל הפרק, הוא:

תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי

מסופר על חכם פינטו, בספרו של חיים סבתו, כעפעפי שחר, שאמר שתחילת המזמור היא כתחילת חייו של אדם: "אשרי תמימי דרך". ומה סופו? "תעיתי כשה אובד", ואין לו לאדם אלא להתחנן לרועה נאמן, "בקש עבדך". זו קריאה אחת מני רבות, אבל היא נוגעת בלב: אנחנו מתחילים בתום, מתבלבלים בדרך, ובסוף מבקשים שה׳ יחפש אותנו.

ובתוך כל השמונה, מה מחבר אותם? לפי המקורות, בכל פסוק במזמור מוזכר תיאור אחר של התורה: אמונה, אמרה, דבר, דרך, חק, מצווה, משפט, עדות, פיקודים ותורה. תוכנו העיקרי של המזמור הוא חשיבות לימוד התורה, ולכן המבנה המסודר והמלא של כל האותיות מתאים לו כל כך. כאילו מבקשים לומר שהתורה נוגעת בכל אות ובכל פינה של החיים.

והשאלה הגדולה, למה בחר המשורר דווקא במבנה הזה? כאן צריך להיות כנים: במקורות שאספנו לא מצאנו הסבר מוסכם אחד. הדף שבו עיינו אף שואל את הלומדים בעצמם, למה לדעתכם השתמש המשורר בטכניקת כתיבה כזו. מה שאפשר לומר בבטחה הוא שזה לא המזמור היחיד שבנוי כך. בספר תהילים יש עוד כמה מזמורים הכתובים לפי אותיות הא״ב: פרקים ט, י, כה, לד, לז, קיא, קיב וקמה. אבל קי״ט הוא הארוך והמפורט מכולם, וכל אות זוכה בו לשמונה פסוקים שלמים.

במסכת ברכות אף הועלתה האפשרות שהפרק ייאמר בכל יום, במקום אשרי יושבי ביתך, כי הוא מסודר לפי סדר הא״ב. ההצעה נדחתה, משום שאין בו שבח הכנת מזון לכל חי. ובגלל האורך שלו, בסדר הלימוד החודשי של תהילים מחלקים את המזמור לשני חלקים, כלומר ליומיים.

המנהג: אותיות השם ואותיות נשמה

עכשיו מגיעים לחלק שמוכר לרבים מאיתנו מהאזכרות. נהוג לקרוא באזכרות מתוך פרק קי״ט את הפסוקים המתחילים באותיות שם הנפטר. כלומר, אם שמו של יקירנו מתחיל באות מסוימת, קוראים את הקטע של אותה אות, אחר כך את הקטע של האות הבאה בשם, וכך עד סוף השם. כך נוצרת כעין תפילה שבנויה מהשם עצמו.

המנהג מתואר כמנהג עתיק לאמירת פרקי תהילים על פי אותיות השם. בסיום, לעילוי נשמה, מוסיפים את אותיות המילה "נשמה", כלומר נ׳, ש׳, מ׳ וה׳. על פי המקורות שעיינו בהם, בעדות מסוימות קוראים את אותיות נשמ״ה אחרי אותיות השם. לא מצאנו במקורות הסבר מפורט למקור המנהג, ולכן איננו מכניסים כאן טענות שלא ראינו. מי שרוצה לדעת את פרטי המנהג בקהילתו, כדאי שיפנה לרב שלו.

אפשר לחשוב על הקשר הרעיוני, בלי לטעון שזה המקור. מובא בשם הפני יהושע, בפירושו לזוהר החדש, שלכל אחד מישראל יש אחיזה באות אחת, ואמירה זו מנוסחת לעתים כ"לכל אחד ואחד מישראל יש אות בתורה". הרעיון הזה נובע מדרשת הזוהר, שמספר כל בני ישראל היוצאים ממצרים היה שישים ריבוא, כמספר אותיות התורה. מי שמצא קשר בין הרעיון הזה לבין המנהג לומר את אותיות השם, לא הוכיח ממנו את המנהג, אבל הוא מקרב אותנו להבין למה זה מרגיש נכון: לכל אחד יש אות, ולכל אחד יש שם, ובשם הזה אנחנו מתפללים.

ויש עוד מנהגים סביב המזמור. בעדות המזרח ובקהילות מרוקו, אלג׳יר ותוניס נוהגים לקרוא אותו, יחד עם מזמורים אחרים, לפני ערבית של מוצאי שבת. ובחסידויות מסוימות נהוג לשיר אותו בעת הדלקת נרות החנוכה, מספר אותיות בכל לילה. הפרק הזה פשוט מלווה את העם היהודי בהרבה רגעים, שמחים ועצובים.

איך עושים את זה בפועל? בדרך כלל לוקחים את שם הנפטר ומפרקים אותו לאותיות. לדוגמה, לשם שמתחיל באות ד׳ קוראים את שמונת הפסוקים של האות ד׳, ואז ממשיכים לאות הבאה בשם. בסוף מוסיפים לפי המנהג את נ׳, ש׳, מ׳, ה׳. אין צורך להיבהל מהאורך: כל קטע הוא שמונה פסוקים בלבד.

בסוף, מזמור קי״ט מלמד אותנו דבר פשוט: שום אות אינה מיותרת. כל אות מקבלת מקום, כל אות מקבלת שמונה פסוקים, וכל שם שלנו עשוי מאותיות כאלה. כשאנחנו אומרים את הפסוקים לעילוי נשמת יקירינו, אנחנו כאילו אומרים: הנה השם שלך, אות אחר אות, ואנחנו לא שוכחים. גם מי שאינו רגיל בתהילים יכול להתחיל מכאן, מאות אחת ומשם, ולהרגיש שהוא חלק ממשהו גדול ועתיק יותר ממנו.

אנחנו מזמינים אתכם לפתוח תהילים, לבחור את שם יקירכם, ולומר את האותיות שלו מתוך מזמור קי״ט. שיהיה לעילוי נשמה, ושנזכה לשמוע בשורות טובות.