שורדת השבי בעדות כואבת: "אני יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא"

"אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא בידי ארגוני המחבלים בעזה במשך 482 יום עד שחזרתי לחיק משפחתי ועמי ובאתי לזעוק את זעקתם לשחרורם של יתר אחיי ואחיותיי המצויים עדיין שם".

כך פתחה את דבריה הכואבים שורדת השבי ארבל יהוד בועדת החוקה בכנסת.

"בליל החילוץ של לואיס הר ופרננדו מרמן ברפיח, כשהוחזקתי בקרבת מקום, בחרתי להיפרד ממשפחתי כי הרגשתי שזהו יומי האחרון", סיפרה והוסיפה:

"חטפתי מכות, שמו אותי בתנאים של שואה. שרדתי כי שמרתי על התקווה לחזור לחיק משפחתי. המחויבות הזו ליוותה אותי בכל ימיי בשבי. ככה עוברים הימים והלילות של אהובינו שעדיין שם... עליכם לשחרר את יקירינו ולהביא לקבר ישראל את החללים. אנחנו פיזית פה, אבל נפשית אנחנו עדיין איתם בשבי.

"כשהיו נפגעים בצד הפלסטיני, במיוחד בקרב משפחות המחזיקים בי, סבלתי מהתפרצויות אלימות – הוכיתי, הושלכתי לבידוד בתנאים בלתי אנושיים, ללא מזון הראוי למאכל וללא תנאי היגיינה בסיסיים. הרגשתי כאילו אני במחנה ריכוז".

עוד אמרה:

"את שריקות הטילים רעמי הפגזים וההדף שלהם חשתי על גופי... שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו. המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום וגם ברגעי הייאוש כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי.

"אין בעיני המחבלים ערך לחייהם שלהם ולחיי האזרחים בעזה ומותם במלחמה ממש לא מרתיע אותם. אנחנו לא כמוהם ביחס שלנו לערך החיים ולכן עליכם לשחרר את יקירינו".