המחבל שחטף שבויים: 'כשהיהודים כולם ביחד הם חזקים, אבל אנחנו נחכה בסבלנות ואז יהיה שם בלגן מאוד גדול בעם הזה'
"כשהגענו הרביצו לי ממש חזק, אני צריכה להגן על עצמי עם הידיים, אני מתפללת לאלוקים בבקשה שיישמור עליי, שאני לא רוצה למות פה. כל הגוף שלי היה סימנים כחולים. את שומעת הפגזות מאוד חזקות, את לא יודעת מתי תיפגעי"
"לא אשקר, אני לא מרגישה כלום. יכול להיות שכאן עברתי את הדבר הכי נורא מבחינתי, וזה מה שנתן לי סוג של שקט כזה אחר כך, כי הבנתי שלא יכול להיות יותר גרוע".
כך אומרת בריאיון לחדשות 12 החטופה שחזרה משבי חמאס ספיר כהן.
היא משחזרת את אותה תקופה נוראה:
"היה סוף שבוע רגיל לגמרי. אני זוכרת שאני כל פעם יוצאת מחדר האירוח ומצלמת את הנוף, ומה שעבר לי בראש זה איך במקום כזה יפה יש מלחמות כאלה".
כאשר נכנסו המחבלים, היא ראתה את בו זוגה סשה כשכל פניו מדממות:
"הוא מסתכל אליי וצועק 'לא, לא' - זאת הפעם האחרונה, התקשורת האחרונה שהייתה בינינו. לא הצלחתי להגיד כלום, לא רציתי לומר מילות פרידה.
"עברנו את הקיבוץ, והגענו למקום שמצד אחד הייתה דרך עפר ומצד שני אם ממשיכים ישר - זה לעזה. הבחור רצה לקחת אותי לדרך העפר ואני העדפתי להיחטף, להמשיך לעזה".
היא ממישכה ומשחזרת:
"כשהגענו הרביצו לי ממש חזק, אני צריכה להגן על עצמי עם הידיים, אני מתפללת לאלוקים בבקשה שיישמור עליי, שאני לא רוצה למות פה. כל הגוף שלי היה סימנים כחולים. את שומעת הפגזות מאוד חזקות, את לא יודעת מתי תיפגעי, את לא יודעת אם המחבלים יירו בך או יעשו לך משהו. הבנתי שאני לא רוצה להעביר פה את פרק החיים האחרון שלי בפחד, אני רוצה להיות משמעותית, לתת תקווה".
לנה, אמו של סשה, פגשה את ספיר במנהרות.
"היא התחילה לבכות", מספרת ספיר, "וסיפרה שהייתה בטוחה שסשה ואני לא בחיים. סשה כתב לה: 'פורצים לנו את הדלת', זאת הייתה ההודעה האחרונה שלו - אז ברגע שהיא ראתה אותי היא פתאום קיבלה תקווה מאוד גדולה".
את סשה עצמו היא לא ראתה יותר.
"יום אחד המחבלים קראו לי לראות טלוויזיה, זו הייתה העצרת בתל אביב והיו שם אלפי אנשים - מאוד שמחתי לראות את זה. אבל מה שהפתיע אותי עוד יותר זה שאחד המחבלים אמר: 'כשהיהודים כולם ביחד הם חזקים, אבל אנחנו נחכה בסבלנות ואז יהיה שם בלגן מאוד גדול בעם הזה'. הם יודעים שהנשק הכי גדול שיש נגדנו זה אנחנו".
ספיר אומרת שהיא פגשה בסינוואר לקראת שיחרורה:
"ראיתי את סינוואר, מבחינתי זה עוד מחבל שעבר שם, זיהיתי אותו רק כשחזרתי לארץ, כשראיתי את הפרצוף שלו בכל מקום. אז הוא נכנס למנהרה ושאל אותי אם אני חיילת - עניתי שלא. ואז הוא עבר לסהר ולאור, ואמר 'תיכף אתם תשתחררו'. ואז הוא יצא".
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
אנטישמיות בעולם: "רצח עם סכין, הפעם זה הסתיים בנס"
משרד החינוך לגבי דוכני התפילין: "הנחת תפילין היא חלק בלתי נפרד"
מה אמר חוקר עשרת השבטים הנעלמים לינוקא?
המוהל שנפטר באמצע ברית המילה: "הוא היה זורח וקורן"
הכבאי האמיץ: "ניגשתי מיד אל ארון הקודש"
הצתת בית הכנסת בירושלים: "מזכיר ימים אפלים בהיסטוריה היהודית"
אורי מגידיש משחזרת: "אני צועקת בעברית, אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי שזה חילוץ"
אולי מצאתם את התפילין של דניאל יהודה ז"ל?
הרב זילברשטיין: "ברור כשמש שאנו לפני ביאת המשיח"
התלמידים שנלחמים על היהדות בבית ספרם: "זכותי להניח תפילין"
שורד השבי בעדות קשה: "החליטו להכות אותי עם מוט ברזל"
שורדת השבי: "הייתי לבד, במנוסה מתמדת, בפחד מוות"
בעלה של צאלה גז הי"ד: "שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים שהיא מתה וכל פעם ענו לי כן"
שורד השבי מעיד: "שנה של גיהנום"
שורדת השבי בעדות כואבת: "אני יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא"
- © כל הזכויות שמורות