המחבל שחטף שבויים: 'כשהיהודים כולם ביחד הם חזקים, אבל אנחנו נחכה בסבלנות ואז יהיה שם בלגן מאוד גדול בעם הזה'
"כשהגענו הרביצו לי ממש חזק, אני צריכה להגן על עצמי עם הידיים, אני מתפללת לאלוקים בבקשה שיישמור עליי, שאני לא רוצה למות פה. כל הגוף שלי היה סימנים כחולים. את שומעת הפגזות מאוד חזקות, את לא יודעת מתי תיפגעי"
"לא אשקר, אני לא מרגישה כלום. יכול להיות שכאן עברתי את הדבר הכי נורא מבחינתי, וזה מה שנתן לי סוג של שקט כזה אחר כך, כי הבנתי שלא יכול להיות יותר גרוע".
כך אומרת בריאיון לחדשות 12 החטופה שחזרה משבי חמאס ספיר כהן.
היא משחזרת את אותה תקופה נוראה:
"היה סוף שבוע רגיל לגמרי. אני זוכרת שאני כל פעם יוצאת מחדר האירוח ומצלמת את הנוף, ומה שעבר לי בראש זה איך במקום כזה יפה יש מלחמות כאלה".
כאשר נכנסו המחבלים, היא ראתה את בו זוגה סשה כשכל פניו מדממות:
"הוא מסתכל אליי וצועק 'לא, לא' - זאת הפעם האחרונה, התקשורת האחרונה שהייתה בינינו. לא הצלחתי להגיד כלום, לא רציתי לומר מילות פרידה.
"עברנו את הקיבוץ, והגענו למקום שמצד אחד הייתה דרך עפר ומצד שני אם ממשיכים ישר - זה לעזה. הבחור רצה לקחת אותי לדרך העפר ואני העדפתי להיחטף, להמשיך לעזה".
היא ממישכה ומשחזרת:
"כשהגענו הרביצו לי ממש חזק, אני צריכה להגן על עצמי עם הידיים, אני מתפללת לאלוקים בבקשה שיישמור עליי, שאני לא רוצה למות פה. כל הגוף שלי היה סימנים כחולים. את שומעת הפגזות מאוד חזקות, את לא יודעת מתי תיפגעי, את לא יודעת אם המחבלים יירו בך או יעשו לך משהו. הבנתי שאני לא רוצה להעביר פה את פרק החיים האחרון שלי בפחד, אני רוצה להיות משמעותית, לתת תקווה".
לנה, אמו של סשה, פגשה את ספיר במנהרות.
"היא התחילה לבכות", מספרת ספיר, "וסיפרה שהייתה בטוחה שסשה ואני לא בחיים. סשה כתב לה: 'פורצים לנו את הדלת', זאת הייתה ההודעה האחרונה שלו - אז ברגע שהיא ראתה אותי היא פתאום קיבלה תקווה מאוד גדולה".
את סשה עצמו היא לא ראתה יותר.
"יום אחד המחבלים קראו לי לראות טלוויזיה, זו הייתה העצרת בתל אביב והיו שם אלפי אנשים - מאוד שמחתי לראות את זה. אבל מה שהפתיע אותי עוד יותר זה שאחד המחבלים אמר: 'כשהיהודים כולם ביחד הם חזקים, אבל אנחנו נחכה בסבלנות ואז יהיה שם בלגן מאוד גדול בעם הזה'. הם יודעים שהנשק הכי גדול שיש נגדנו זה אנחנו".
ספיר אומרת שהיא פגשה בסינוואר לקראת שיחרורה:
"ראיתי את סינוואר, מבחינתי זה עוד מחבל שעבר שם, זיהיתי אותו רק כשחזרתי לארץ, כשראיתי את הפרצוף שלו בכל מקום. אז הוא נכנס למנהרה ושאל אותי אם אני חיילת - עניתי שלא. ואז הוא עבר לסהר ולאור, ואמר 'תיכף אתם תשתחררו'. ואז הוא יצא".
מחוברים רק לקבוצת ווטסאפ אחת מבית מוקד תהילים ארצי? יש לנו 4! לחצו על אחת מהן להצטרפות:
פרק תהילים יומי | הסגולה היומית | הלכה יומית לנשים | החיזוק היומי המעוצב
מצמרר: "אפשר לאחל לי תחיית המתים ואז אראה את מנדי שוב"
ניצול הטבח שחזר בתשובה: "הבנתי שאם לא אפנה לקב"ה אף אחד אחר לא יעזור לי"
שורדת השבי: "אי אפשר היה לשרוד את התופת בלי אמונה מוחלטת באלוקים"
אב החטוף שעדיין בעזה: "החיבור למורשת שלנו מעניקים את הכוח להתמודד עם אתגרי ההווה"
נתקלתם בכריש? זה מה שאתם צריכים לעשות
בפעם השנייה: פורשים מתחרות עולמית עבור שמירת השבת
אגם ברגר: "היו פעמים שנפלנו ברוחנו. אבל זה לא פגם באמונה שלנו"
שורדת השבי משחזרת: "היהדות זה הדבר היחידי שהיה לנו שם"
שורד השבי: "עד השבי הייתי רחוק מאוד מכל דבר שהריח יהדות"
שורד השבי אמר שמע ישראל וגילה את המחבלים צוחקים עליו: "זה החיוך של החטיפה שלי"
שרדה 12 שעות במתקפת שבעה באוקטובר: "צרחתי, 'אנחנו יהודים!'"
קראו כעת פרקי תהילים לרפואתו של הרב יהודה עדס
שורד השבי: "כמה פעמים ביום אתם שוכחים להעריך את מה שיש לכם?"
המחקר מאשר: בעלי אמונה דתית פחות נפגעו נפשית במלחמה
החטוף שביקש סימן מהקב"ה וקיבל: "הוא תמיד נותן"
- © כל הזכויות שמורות