הבת שנולדה ללא אביה: "כל מי שנכנס אני מחכה לראות אם זה שגיא – והוא לא מגיע"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

"הוא מסתכל עלי, אומר לי: 'מילי, תקשיבי, אם הם נכנסים הביתה, זה נגמר. אני אעשה כל מה שאני יכול, בסדר?'".

כך מספרת בראיון לחדשות 12 אביטל דקל. דקל נשואה לשגיא שעדיין שבוי בעזה.

ברגע הקשה הזה, היא נמצאת יחד עם שתי בנותיה הקטנות, ועם תינוקת טרייה שנולדה לא מזמן.

"אחרי רבע שעה בערך שמעתי שהם כבר נכנסים. כל הזמן החזקתי את הידית של הדלת. בר אמרה לי: 'אמא, אמא, עזה בבית. אבא מת'. ואני אומרת לה שתהיה בשקט. אמרתי לעצמי שאני בהיריון, מניקה, אולי יצא לי חלב. אולי אני אניק אותה. דברים שדמיוניים כאלה".

"כל מי שנכנס אני מחכה לראות אם זה שגיא – והוא לא מגיע".

היא ממשיכה ומספרת:

"הילדה שלי שמעה מאחד הילדים שיש 50 חטופים שחוזרים והיא באה בכל כך הרבה התרגשות וציפייה ש'אבא יגיע'. והייתי צריכה בסיטואציה הזאת להסביר לה שאבא לא יהיה בהם וזה יהיה ילדים ונשים. אני מרגישה שנכנס לי אוויר, שקמתי בבוקר ופתאום אני קצר יותר חיה ויותר נושמת. אני שמחה שהוא בחיים ושהוא בסדר".

היא מספרת על הקושי בהיעדרו של שגיא, לדוגמא במעבר לדירה חדשה שעשתה לאחרונה:

"אני צריכה לקבל החלטות על הכול, איפה לשים את התמונה, איפה לשים את הספה. זה דברים ששגיא מחליט בבית", היא אמרה. "ואני צריכה לתת על זה את הדעת עכשיו. אני מסתכלת ואומרת לעצמי – 'שג (שגיא), איפה אתה?' – וזה יום קשה".

לתינוקת החדשה קראה שחר על שם בת של חברים שנרצחה.

"איך ילדה יכולה להיוולד בלי שאבא שלה נמצא? איך אני עושה את זה לבד? מקווה שהיא תביא שחר של יום חדש".