לפני שנכנסים לחדר ניתוח: התהילים ולמי פונים בתפילה

רגע לפני שדלת חדר הניתוח נסגרת, רבים מאיתנו מחפשים משהו להיאחז בו - מילים שיודעים שנאמרו כבר על ידי דורות שלמים לפניהם. הנה מאיפה מגיע המנהג, ומה בדיוק אומרים

יש רגע, ממש לפני שיוצאים מהבית לבית החולים או לפני שמעבירים אותנו על האלונקה, שבו המילים הרגילות כבר לא מספיקות. אז רבים מאיתנו פותחים ספר תהילים קטן, או נזכרים בפרק שהסבתא הייתה אומרת, ולוחשים אותו כמו עוגן. זה לא מנהג חדש. מדורי דורות ממשיכים יהודים לפנות לספר התהילים בדיוק ברגעים הכי מפחידים - ולא במקרה.

המנהג לומר תהילים לרפואה, ובכללו לפני ניתוח או בדיקה רפואית, מבוסס, כפי שמובא במקורות קבליים, על הנהגה שהובילו מרן החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) והגאון רבי חיים פלאג'י.

מבין הפרקים הרבים בספר תהילים, שניים בולטים כמסוגלים במיוחד לענייני רפואה: פרק ו' ופרק ל'. נהוג לקרוא אותם, אם ניתן, בסמוך לתפילת שחרית. מי שרוצה להרחיב, יכול להוסיף גם את פרק ק"ב, הפותח במילים "תפילה לעני" - כלומר תפילתו של אדם השרוי בצרה, הפונה משום כך היישר אל הקב"ה:

תְּפִלָּה, לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף - וְלִפְנֵי יְהוָה, יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ

גם פרק כ' נמנה עם הפרקים שרבים נוהגים לומר לפני ניתוח, ופסוקו הראשון מבטא בדיוק את מה שרבים מאיתנו מרגישים באותם רגעים - קריאה לעזרה מתוך צרה:

יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב

מי שרוצה עוד, יכול להיעזר ברשימה רחבה יותר של כשלושים פרקים המקובלים כמסוגלים לעניין רפואה. בין הפרקים הללו נמנה גם פרק קי"ט הארוך, המסודר לפי סדר האותיות מא' עד ת' - פרק שנהוג לפנות אליו במיוחד כשרוצים תפילה אישית ומכוונת. יש הנוהגים לקרוא ממנו דווקא את הפסוקים המתחילים באותיות השם של החולה, כך שכל אדם, למעשה, יכול למצוא בתוך הפרק הארוך הזה קטע ששייך במיוחד אליו ואל השם שנתנו לו. זו דרך יפה לקחת פרק אחד גדול, ולהפוך אותו לתפילה פרטית וממוקדת, גם כשעומדים לפני רגע כה אישי כמו ניתוח.

עם כל השפע הזה של פרקים ואפשרויות, טבעי לשאול לרגע ולעצור - ולוודא שאנחנו לא מסתבכים רק בשאלה איזה פרק לקרוא, אלא זוכרים גם את מה שעומד מאחורי כל המילים האלה. כי בסופו של דבר, לא הפרק עצמו הוא זה שמחולל את הישועה, אלא הכיוון שאליו הוא פונה. אפשר להכיר על פה את כל שלושים הפרקים המסוגלים, ועדיין לפספס את העיקר אם לא עוצרים רגע לשאול לאן בדיוק מופנות כל המילים האלה. זו בדיוק השאלה הבאה שראוי לעצור עליה רגע לפני שממשיכים.

אז למי בעצם פונים כשאומרים את התהילים?

השאלה הזו חשובה, כי לפעמים בלהט הפחד קל לשכוח למי בדיוק אנחנו מדברים. התשובה פשוטה וברורה: פונים ישירות אל הקב"ה, בורא עולם, ולא אל שום כוח אחר. בתפילות המקובלות הנאמרות לצד קריאת התהילים, ה' מכונה "רופא חינם" ו"רופא נאמן" - כלומר מי שהרפואה כולה, מתחילתה ועד סופה, נתונה בידיו, והוא זה שמרפא מתוך חסד וללא תמורה. אחת הנוסחאות המוכרות לתפילה שכזו, הנאמרת לפני הניתוח, פותחת כך: "יהי רצון לפניך ה' אלוקי שיהיה עסק זה לרפואה שלימה כי רופא חינם אתה". יש הנוהגים לומר לאחר קריאת הפרקים תפילת מרפא נוספת, הפותחת במילים "ה' אל רחום וחנון".

נקודה שחשוב להבהיר בהקשר הזה: הרופא והצוות הרפואי אינם נעלמים מהתמונה. להפך - במסורת הזו מקובל להתייחס לרופא כאל שליח נאמן שדרכו הקב"ה פועל בעולם. כלומר, התפילה איננה מבקשת לוותר על הטיפול הרפואי או להחליף אותו, אלא לבקש מה' שיצליח את ידי הרופא ואת כל מה שקורה בחדר הניתוח. זו בדיוק הסיבה שהנוסח מדגיש "שיהיה עסק זה לרפואה שלמה" - כלומר שהניתוח עצמו, על כל שלביו, יתברך ויצליח.

מנהג יפה נוסף שרבים ממשיכים לקיים הוא לא להסתפק בתפילה אישית בלבד, אלא לשתף בבקשה גם אחרים - בני משפחה, חברים, קהילה. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שככל שיותר אנשים מתפללים ומכוונים את ליבם לישועתו של החולה, כך גדל הכוח הרוחני שמלווה אותו לחדר הניתוח. יש קהילות שבהן נהוג שעשרה אנשים מתכנסים יחד ואומרים את כל ספר התהילים כולו לזכות מי שעומד לפני ניתוח - מנהג שנחשב חשוב במיוחד, בדיוק בגלל הכוח שיש לתפילה משותפת.

מה עושים אם אין זמן לקרוא הכל

לא תמיד יש את הזמן, השקט או הריכוז לקרוא רשימה ארוכה של פרקים - במיוחד ברגעים הלחוצים שלפני ניתוח. וזו בדיוק הסיבה שהמנהג נותן גם פתרון פשוט: אם אי אפשר לקרוא את כל הפרקים, פרק ו' ופרק ל' נחשבים המסוגלים ביותר, ואפשר להסתפק בהם. אפשר גם לומר את נוסח התפילה הקצר בלבד, מתוך הלב. העיקר הוא הכוונה - הפנייה הכנה אל הקב"ה מתוך אמונה שהוא זה שמחזיק את הרגע הזה בידיו.

יש הבדל גדול בין לקרוא תהילים כטקס מהיר וטכני, לבין לעצור לרגע, לנשום, ולומר את המילים מתוך הבנה של מה שכתוב בהן. גם מי שלא רגיל לקרוא תהילים ביום-יום, יכול למצוא ברגע הזה דווקא הזדמנות להתחבר מחדש - לא מתוך פחד בלבד, אלא מתוך הידיעה שדורות שלמים לפנינו עברו בדיוק את הרגע הזה, ומצאו נחמה באותן מילים בדיוק.

מי שמלווה קרוב או קרובה שעומדים לפני ניתוח, יכול גם הוא לקחת חלק פעיל ולומר פרקי תהילים לזכותם, או להצטרף אליהם בקריאה. גם בקשה קצרה מחבר או מקרובה שיאמרו כמה פרקי תהילים היא חלק מאותו מנהג עתיק, שממשיך ללוות משפחות שלמות בישראל בכל רגע של חולי או דאגה.

אז ברגע שלפני הניתוח, כשהלב הולם וכל מה שרוצים זה לדעת שמישהו שומע - אפשר לפתוח את ספר התהילים, ולומר בקול או בלחש: פרק ו', פרק ל', או כל פרק אחר שמדבר אל הלב באותו רגע. ולזכור שהמילים האלה לא נאמרות לחלל ריק. הן פונות היישר אל הקב"ה, שהוא הרופא הנאמן שמלווה כל אחד ואחת מאיתנו, גם ברגעים הכי לא ודאיים. שנזכה כולנו שכל ניתוח, שלנו או של מי שיקר לנו, יהיה לרפואה שלמה, ושנמשיך לחבק זה את זה במילים הפשוטות והחזקות של ספר תהילים.