תהילים כז: השיר היומי שמלווה אותנו מאלול ועד הושענא רבה

בכל בוקר ובכל אחר צהריים, מראש חודש אלול, קהילות שלמות אומרות את אותו מזמור בדיוק. מה מיוחד במזמור הזה, ולמה דווקא הוא נבחר ללוות אותנו בימי הרחמים והסליחות

תהילים כז בחודש אלול הוא מזמור שנהוג לאומרו פעמיים ביום, בתפילת שחרית ובתפילת מנחה, החל מראש חודש אלול ועד הושענא רבה, ויש הנוהגים להמשיך עד שמחת תורה. המנהג מוזכר כבר בספרי מנהגים וסגולות מתחילת המאה השמונה עשרה, ונקשר לימי הרחמים והסליחות שמתחילים באלול וממשיכים עד סוף חג הסוכות.

המזמור נפתח במילים המוכרות "לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא" - פסוק שמלווה רבים מאיתנו כבר מילדות, אבל מקבל משמעות אחרת לגמרי כשאומרים אותו דווקא בימים האלה. זו לא רק הכרזה כללית על ביטחון בה', אלא משהו שנאמר מתוך מודעות מלאה לתקופה: אנחנו נכנסים לחודש שבו כל אחד ואחת נדרשים לעמוד מול עצמם, לעשות חשבון נפש, ולבקש מחדש קרבה לבורא. ובהמשך המזמור נאמר: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי" - פסוק שמבטא בדיוק את זה - לא בקשה לדבר חיצוני, אלא בקשה להישאר קרובים לה' כל השנה, לא רק בימים הנוראים עצמם.

יש טעם מספרי יפה לבחירה במזמור הזה דווקא. שם ה' מופיע במזמור שלוש עשרה פעמים - בדיוק כמניין שלוש עשרה מידות הרחמים שמתחילות להאיר מראש חודש אלול. מעבר לכך, במדרש שוחר טוב דרשו את מילות המזמור כרמז לכל התקופה כולה: "אוֹרִי" מרמז לראש השנה, "וְיִשְׁעִי" מרמז ליום הכיפורים, ו"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" מרמז לחג הסוכות שמגיע בעקבותיהם. כך יוצא שמזמור אחד, שנראה במבט ראשון כמו תפילת ביטחון כללית, מכיל למעשה בתוכו את כל מסלול הימים הנוראים - מהתחלה ועד סוף. מי שרוצה להעמיק גם במזמורים נוספים שמלווים רגעים של פתיחת שערי תפילה, מוזמן לקרוא גם על המזמור שיפתח לכם שערי שמיים.

אחד המקורות המוקדמים למנהג מופיע כבר בספר "כתר שם טוב קטן", שנדפס לראשונה בשנת תס"ו (1706), ושם נכתב במפורש: "כל האומר רז מזמור זה מר"ח אלול עד אחר שמחת תורה ואפילו גזירה רעה נתונה על האדם מן השמים יכולה לבטלה". ניסוחים דומים הופיעו גם בספרים נוספים מאותה תקופה, וכך התפשט המנהג בקהילות רבות עד שהפך כמעט למובן מאליו. מי שמתעניין גם באופן שבו תפילה ואמירת תהילים יכולות לפעול לביטול גזירה, יכול למצוא הרחבה בכתבה מפתיע: איך לגרום לגזירה להתבטל?

מעבר לטעמים ההיסטוריים, יש במזמור גם ממד פנימי שממשיך ללוות אותנו גם היום. המזמור מדבר על אויבים ומתנגדים, אבל מי שקורא אותו בעיון שם לב שהמאבק המתואר בו הוא לא רק מול גורמים חיצוניים - הוא גם מאבק פנימי, מול הצדדים בתוכנו שמושכים אותנו הרחק מהדרך שאנחנו רוצים ללכת בה. הביטוי "קַוֵּה אֶל ה'" חוזר בפסוק "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" פעמיים, כאילו המזמור עצמו יודע שהתקווה לא באה בפעם אחת - היא צריכה חיזוק מתמיד. יש אף מי שמצא רמז לחודש עצמו לקראת סיום המזמור: בתיבת "לוּלֵא", מתוך הפסוק "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים", נרמזות אותיות המילה "אלול" - כאילו המזמור כולו מכוון אותנו, כבר בפסוקי הסיום, לעבודת התשובה שמתחילה בדיוק בימים האלה. מי שרוצה להמשיך ולהעמיק בעבודת התשובה של ימי אלול, מוזמן לקרוא גם על שלוש עגלות אדומות שנבדקו באלול - מה זה מלמד אותנו על הדרך לגאולה, או על סגולה עצומה בשם המקובלים להארת הנפש.

חשוב לדעת שלא כל הקהילות נוהגות באותה צורה. הגאון מווילנה, למשל, התנגד לאמירת המזמור בציבור, מכיוון שלשיטתו אין להוסיף בתפילת הציבור מזמורי תהילים מעבר לשיר של יום הקבוע. וכך נכתב במפורש בספר "מעשה רב", המתעד את מנהגי הגר"א: "גם מר"ח אלול עד יוה"כ אין אומרים קאפיטל כ"ז". מי שמתפלל במקום שאין נוהגים בו לומר את המזמור - פשוט אינו נוהג במנהג הזה; מדובר במנהג יפה ונפוץ בקהילות רבות, ולא בנוהג אחיד לכל הקהילות.

מתי, איך וכמה פעמים אומרים את המזמור - ההדרכה המעשית

ברוב הקהילות הנוהגות במנהג, המזמור נאמר פעמיים ביום: בתפילת שחרית, מייד אחרי עלינו לשבח בסוף התפילה, ובתפילת מנחה, לפני עלינו לשבח. האמירה מתחילה בראש חודש אלול, וממשיכה יום אחר יום עד הושענא רבה - ויש קהילות שממשיכות בו עד שמיני עצרת ושמחת תורה. יש הנוהגים שלא לאומרו בשבת, כחלק מהמנהג המקומי שלהם. מי שלא בטוח מה המנהג הנהוג במקום תפילתו, הדרך הפשוטה ביותר היא לשים לב למה שנוהגים סביבו בבית הכנסת, או לשאול את רב הקהילה. אין כאן חובה אחידה שמחייבת את כולם באותה צורה, אלא מנהג יפה שהתקבל בקהילות רבות מתוך רצון להוסיף עוד נדבך של תפילה וחיבור בימים המיוחדים האלה.

שאלות נפוצות

מתי מתחילים לומר תהילים כז?
מתחילים בראש חודש אלול, ומאז אומרים אותו יום אחר יום עד הושענא רבה, ויש הנוהגים להמשיך עד שמחת תורה.

כמה פעמים ביום אומרים את המזמור?
ברוב הקהילות הנוהגות במנהג אומרים אותו פעמיים ביום - בשחרית אחרי עלינו לשבח, ובמנחה לפני עלינו לשבח.

האם חובה לומר את תהילים כז בתקופה הזו?
לא. זהו מנהג יפה ונפוץ בקהילות רבות, אך אינו חיוב הלכתי מחייב. יש שאינם נוהגים לאומרו בציבור, בעקבות דעת הגאון מווילנה.

למה דווקא מזמור כז נבחר לימים האלה?
אחד הטעמים הוא ששם ה' מופיע בו שלוש עשרה פעמים, כנגד שלוש עשרה מידות הרחמים שמתחילות להאיר מראש חודש אלול. טעם נוסף, על פי מדרש שוחר טוב, רואה במילות המזמור רמז לראש השנה, ליום הכיפורים ולחג הסוכות.

האם אומרים את המזמור גם בשבת?
יש הנוהגים שלא לאומרו בשבת, כחלק מהמנהג המקומי. כדאי לשים לב למנהג הנהוג בבית הכנסת שבו מתפללים.

מהיכן מגיע המנהג לומר את המזמור בתקופה הזו?
המנהג מוזכר כבר בספרי מנהגים וסגולות מתחילת המאה השמונה עשרה, ביניהם הספר "כתר שם טוב קטן" שנדפס לראשונה בשנת תס"ו (1706).

אנחנו מתפללים יחד איתכם

בדיוק כמו שהמזמור הזה מלווה קהילות שלמות יום אחר יום, גם אנחנו במוקד תהילים ממשיכים להתפלל יחד, כל השנה, על כל מי שזקוק לישועה. אם יש לכם או למי מקרוביכם שם שכדאי שיצטרף לתפילה המשותפת שלנו, אפשר לשלוח אותו אלינו, ואנחנו נמשיך להזכיר אותו בתפילה - לחצו כאן כדי לשלוח שם לתפילה.