טרגדיה שהפכה לתקווה: אביה של נסיה כראדי הי"ד מספר על הנס, התפילות וגל ההתחזקות בעקבות לכתה

רבני מוקד תהילים ארצי יתפללו עבורכם ביום ט''ו באב לזיווג הגון בציון התנא רבי יונתן בן עוזיאל! לחצו כאן לשליחת שמות >>>

שעות ספורות אחרי שקברו את בתו נסיה הי"ד, עמד הרב אלעזר אלחנן כראדי מול המיקרופון ב'קול חי' ודיבר מתוך אמונה. הראיון, שהפך תוך שעות לאחד הריאיונות המדוברים ברשתות, חשף אב שכול שמצא בתוך הצער העמוק ביותר גם ניצוצות של אור.

הנס שקרה לפני שלושה שבועות

נסיה כראדי הי"ד לא נפטרה בפתאומיות מוחלטת. לפני כשלושה שבועות, בביתם, היא איבדה את הכרתה בעקבות טיל איראני שנפל בבני ברק וגרם למצבה להיות אנוש.

אביה, הרב כראדי, מצא את עצמו פועל בשניות:

"הקדוש ברוך הוא נתן לה להיות איתנו עוד שלושה שבועות, ולא סתם. היא איבדה הכרה בבית, ואני - במו ידיי - הצלחתי להחזיר לה חיים," הוא סיפר

בבית החולים שלאחר מכן, המאבק על חייה של נסיה נמשך 45 דקות. הרופאים עשו החייאה ידנית. מי שעמד שם וראה, מספר הרב, לא יכול היה להאמין למה שרואות עיניו.

"ראיתי בעיניים רופאים שאמרו שאין סיכוי, והלב חזר לפעום. אין הסבר חוץ מהשגחה".

הרב כראדי לא מחפש נוסחאות. הוא פשוט אומר את מה שהוא רואה: "אני לא יכול להסביר את זה בשום דרך אחרת חוץ מיד אלוקים".

שרשרת ניתוחים ורופאים שלא הבינו מה קורה

השבועות האחרונים של נסיה היו רצופים התערבויות רפואיות. ריאותיה ולבה המשיכו לפעול נגד כל תחזית, שעה אחר שעה. הרב כראדי מתאר את התקופה הזו כשרשרת של רגעים שבהם הרפואה נתקלה בגבולותיה.

עשרות שעות של ניתוחים, של ספקות, של רופאים שהניחו הנחות שהתגלו שוב ושוב כשגויות. ובכל פעם, לב בתו המשיך לפעום.

הבחור מאמריקה שהחל להניח תפילין

אחד הרגעים החזקים ביותר בראיון לא קשור לחדרי ניתוח. לפני כשבועיים, מסביר הרב, הגיע אליו טלפון מארצות הברית. הוא מספר:

"קיבלתי טלפון מארצות הברית על בחור שפעם טען שהעולם נוצר במקרה, והיום קיבל על עצמו להניח תפילין בזכות נסיה".

תגובתו של האב הייתה מיידית וחדה: "מיד אמרתי - אם בזכותה הוא קיבל על עצמו מצווה, כל מה שאנחנו כמשפחה עוברים - היה שווה".

זו לא רטוריקה. זו תפיסת עולם שלמה, שמחזיקה אדם שכול על רגליו שעות אחרי שקבר את בתו.

700 תרומות דם בשלושה ימים

גל ההתגייסות סביב נסיה לא הצטמצם לתפילות ולמשניות. הוא קיבל ביטוי מוחשי וכמותי שגם הרב כראדי עצמו התקשה לעכל.

• למעלה מ-700 תרומות דם הגיעו בשלושה ימים בלבד.
• נסיה עצמה השתמשה בכ-200 מנות.
• 500 מנות הופנו להצלת חיים של אנשים אחרים לגמרי.

אביה אומר בהתרגשות:

"כמה חיים היא הצילה, כמה נשמות היא קירבה ליהדות, כמה קבלות, פרקי תהילים, ומשניות - נסיה נכנסה ללבבות של כל עם ישראל".

ההתגייסות חצתה גבולות ומגזרים

מה שהתחיל כאסון פרטי של משפחה אחת הפך, כמעט בלי שאיש תכנן זאת, למוקד של אחדות. אנשים מכל הקשת, מקרובים ומרחוקים, מישראל ומחוצה לה, מצאו את עצמם נוגעים בסיפורה של נסיה ומגיבים אליו.

הרב כראדי, שיכול היה בנסיבות אחרות להתכנס בכאבו, בחר ברגע הראיון להפנות את המבט קדימה. לא רק אל הצער, אלא אל מה שניתן לעשות ממנו.

המשימה שממשיכה

מעבר לכך, הרב כראדי ניסח את מה שהוא רואה כתפקיד שנותר לכולנו:

• לומר "אשר יצר" בכוונה ולא כלאחר יד.
• לא לדבר בבית הכנסת.
• להקדיש מעשים טובים לעילוי נשמתה של נסיה הי"ד.

אלה לא קריאות מופשטות. הן יוצאות מפיו של אדם שעמד ליד מיטת בתו, שהחזיר אותה לחיים במו ידיו, שראה את לבה פועם אחרי שהרופאים אמרו שאין סיכוי, ושבאותו יום שקבר אותה - בחר לדבר ולחזק.

הטרגדיה של משפחת כראדי לא תיגמר. אבל מה שנסיה הצליחה לעשות בחייה הקצרים, ומה שנמשך בעקבותיה, הוא עדות לכוח שקשה להכניס אותו לשום קטגוריה מוכרת.

בסוף דבריו, אמר האב:

"תודה רבה לאלוקים שזכיתי בילדה כזאת. נתן לי אותה לעשר שנים ועשרה חודשים. קיבלנו מתנה מאלוקים, ואנחנו מודים לו כל שנייה שזכינו בה. שעם ישראל ימשיך להתחזק, והשם יאמר די לצרותינו".