אנא בכח: התפילה הקצרה שמבקשת מהקב"ה "תתיר צרורה"

שבע שורות בלבד, שש מילים בכל שורה - ובתוכן חבוי אחד השמות הקדושים ביותר במסורת ישראל. הנה הנוסח המלא של תפילת אנא בכח, מקורה, וההדרכה המעשית מתי ואיך נוהגים לומר אותה

תפילת אנא בכח היא פיוט עתיק ומיוחד, שמלווה את עם ישראל כבר דורות רבים ומיוחס לרוב לתנא רבי נחוניא בן הקנה. התפילה בנויה משבע שורות קצרות, שש מילים בכל שורה, וראשי התיבות של מילותיה מרכיבים יחד שם קדוש הידוע במסורת הקבלה כ"שם בן 42 האותיות". נוהגים לומר אנא בכח תפילה מתוך יראת כבוד לשם הקדוש הצפון בתוכה, ובעיקר בשעה שמבקשים רחמים והתרה ממה שקושר ומצר.

המסורת מייחסת את חיבור התפילה לרבי נחוניא בן הקנה, תנא קדום, ומכאן שמה הנוסף - "תפילת רבי נחוניא בן הקנה". שורתה הראשונה נפתחת במילים "אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה" - קריאה ישירה אל מידת הרחמים, בקשה להתיר את מה שקשור וסגור. אחריה ממשיכה השורה השנייה - "קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא". השורה השלישית ממשיכה - "נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם" - ואחריה הרביעית - "בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם". בשורה החמישית נאמר - "חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ" - ובשישית - "יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ". השורה השביעית והחותמת היא - "שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת". שבע שורות, שש מילים בכל אחת - ובתוכן מסתתר צירוף מיוחד.

ראשי התיבות של המילים בכל שורה מרכיבים יחד את מה שמכונה במסורת הקבלה "השם המפורש" - שם קדוש בן 42 אותיות. משום כך נוהגים שלא לבטא בקול את הצירופים הצפונים בראשי התיבות (כמו אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן), אלא רק לכוון בהם במחשבה. בסיום שבע השורות נוהגים להוסיף בלחש גם את הפסוק "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

לב הבקשה בתפילת אנא בכח הוא "להתיר את הצרורה" - להסיר את כבלי הגלות מעם ישראל, ולפנות מקום לרחמים. בדיוק בתקופה הזאת, בימי אלול שבהם הלב פתוח לחשבון נפש ולתשובה לקראת הימים הנוראים, יש הבוחרים לחזור אל השורות הקצרות האלה בכוונה מיוחדת - כפי שאפשר לקרוא גם על הדרך שבה אפשר לגרום לגזרה קשה להתבטל. לפי המסורת, יש בתפילה גם סגולה של המתקת הדינים - ריכוך ורחמים בשעות שהציבור זקוק לכך. במקורות מובא בשם ה"פלא יועץ" שהתפילה מסגלת מאוד להקל מחבלי המיתה, ומשום כך נוהגים לומר אותה גם לפני השינה בלילה, וגם בשעת פטירה לעילוי נשמת הנפטר. יש הרואים בשורות האלה עוד ביטוי לכוחה הגדול של התפילה, כפי שאפשר לקרוא גם בכתבה על כוחה של תפילה ועוצמת התהילים.

הנוסח המלא, ומתי נוהגים לומר את אנא בכח

המילה "צרורה" בפתיחת התפילה מתארת מצב של קשירה וסגירות, ולכן הבקשה הפותחת היא להתיר את מה שכבול ולפנות מקום לישועה. לפי המסורת, התפילה משמשת להגנה, לרחמים ולתיקון, ולא רק בזמנים הקבועים שבהם נוהגים לאומרה. נוהגים לומר את אנא בכח תפילה בכמה נקודות קבועות במהלך היום והשנה. במרכז המנהג עומדת אמירתה בתפילת שחרית, מיד לאחר סדר עבודת הקרבנות. בחלק מהקהילות אומרים אותה שוב בליל שבת, לפני הפיוט "לכה דודי", כדרך לקבל את קדושת השבת. יש הנוהגים לאומרה גם בקריאת שמע שעל המיטה, ממש לפני השינה, ובחלק מהקהילות נוהגים לאומרה גם בספירת העומר, לפני הברכה. מי שמחפש עוד דרכים פשוטות להוסיף רגעי תפילה קבועים למהלך היום יכול לקרוא גם על שני הפסוקים שנוהגים לומר בכל בוקר, ועל הסגולה הנהוגה בשעה התשיעית. בכל מקרה, אין באמירת התפילה כדי להבטיח תוצאה כלשהי - היא הזדמנות להוסיף עוד רגע של פנייה וקרבה, מתוך אמונה שהקב"ה שומע כל תפילה שיוצאת מן הלב.

שאלות נפוצות

אנחנו מתפללים יחד איתכם

אם גם אתם מרגישים בתקופה הזאת "צרורים" - קשורים, תקועים, זקוקים לרחמי שמים - אתם לא לבד. כפי שאפשר לקרוא בסיפור מרגש על מי שהאמין שמכאן תצמח הישועה, יש כוח גדול בתפילה משותפת, ובייחוד בימי הרחמים והסליחות של חודש אלול. שלחו לנו את שמכם ושם אמכם, ואנחנו מתפללים יחד איתכם.