סודות הטהרה מימי בית שני: המקווה הענק נחשף לציבור

בתל חברון, אחת הערים הקדומות והחשובות בישראל, הולך ונשלם בימים אלה פרויקט שימור והנגשה של ממצא ארכאולוגי מרשים במיוחד: מקווה טהרה רחב ממדים מתקופת בית שני. המקווה, שנחשף לראשונה בשנת 2014, נחשב לאחד הגדולים מסוגו שהתגלו בארץ, והוא מעיד על המרכזיות הדרמטית של מושג הטהרה בחיי הקהילה היהודית באותה עת.

נפח אדיר וחציבה בסלע

המקווה הייחודי מתוארך לסוף ימי בית שני (התקופה הרומית הקדומה). מדובר במבנה בעל נתונים חריגים:

• נפח: כ-200 מטר מעוקב.

• מבנה: הוא מורכב משני חלקים עיקריים – חלל מדרגות רחב ומערה פנימית שנחצבה עמוק בתוך הסלע.

• חשיבות: ממדיו ועיצובו הייחודי מלמדים על חשיבותו הציבורית ועל היקף השימוש בו בתקופה הרומית הקדומה.

מלאכת מחשבת של שימור

כדי לאפשר למבקרים להיכנס בבטחה אל תוך המבנה העתיק, ביצע צוות המשמרים של רשות הטבע והגנים עבודות מורכבות תחת פיקוח הדוק של מהנדס ואדריכל שימור. העבודות כללו חיזוק דפנות, טיפול בסדקים בסלע לייצוב המבנה, ושימור של שכבות הטיח המקוריות שחיפו את דפנות המקווה לפני אלפי שנים.

איליה בורדה, מנהל אתר תל חברון ברשות הטבע והגנים, מסביר כי מטרת ההנגשה היא לאפשר למבקרים "לחוות באופן מוחשי את אורח החיים היהודי בתקופה ולהבין את מקומו של מקווה הטהרה בחיי היום-יום".

עיר שזורה בהיסטוריה: הממצאים הנוספים בתל חברון

תל חברון, השוכן במרחק של כ-1.5 קילומטרים ממערת המכפלה, מהווה מוקד עניין ארכאולוגי והיסטורי מהמעלה הראשונה. מלבד המקווה החדש, האתר משמר שרידים מרשימים מתקופות רבות:

• חומת הקיקלופים: חומה כנענית אדירה מתקופת הברונזה הקדומה, המיתמרת לגובה של כ-4 מטרים.

• התקופה הישראלית: ביצורים מהמאות ה-8 עד ה-7 לפני הספירה וממצאים המעידים על נוכחות יהודית בתקופת בית ראשון.

• כתב עתיק: באתר נמצאו שברי ידיות עם הכתובות "למלך" ו"למלך חברון", חותם הנושא את השם "שפטיהו [בן] סמך", ואפילו רשימת צאן בכתב יתדות מהתקופה הכנענית.

• תעשייה עתיקה: גתות ענק לייצור יין ושמן, רחוב מדורג מהתקופה הרומית, בית יוצר לכלי חרס וכבשן עתיק.

"חברון היא אחת מארבע ערי הקודש ואחת הערים העתיקות בישראל", אומר אילן כהן, ממונה מורשת מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים. "אתר תל חברון מאפשר לראות כיצד העיר הייתה מרכז חשוב כבר בתקופת הברונזה, וכיצד התפתחה לאורך הדורות".

עם השלמת עבודות השימור, צפוי המקווה הגדול להפוך לאחת מנקודות העניין המרכזיות באתר, המחבר בין ההיסטוריה הדתית למציאות החברתית הקדומה של ארץ ישראל.