סדר הדלקת נרות חנוכה + הלכות חשובות

מהלילה השני ואילך, יברך קודם שידליק רק שתי ברכות: "להדליק נר חנוכה", וברכת "שעשה ניסים", ללא ברכת "שהחיינו"

10/12/17 | כ"ב כסלו התשע"ח

 

השירות בחינם, ונותרו ימים ספורים. בואו לעזור לנשמות אהובים שהלכו לעולמם (למי אין?...). הקליקו כאן

ברכות ההדלקה
קודם שמדליק בלילה הראשון, מברך שלוש ברכות: א. ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציונו להדליק נר חנוכה. ב. בא"י, אמ"ה, שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם בַּזְּמַן הזה. ג. בא"י, אמ"ה, שהחיינו וקיימנו והגיענו, לַזְּמַן הזה. ובגמר הברכות מדליק. (קכה, קכו)
 
נוסח הברכה - הנוסח הנכון יותר לומר: הדליק נר חנוכה", ולא "להדליק נר של חנוכה". שכן הוא על פי הקבלה, וכן נוסחת מרן השולחן ערוך, הפרי חדש, הגר"א, הלק"ט, החיד"א ועוד. ונוסח זה הוא ראשי תיבות של שם קדוש נח"ל, ומכוון כנגד ראשי תיבות של הפסוק: "נוצר חסד לאלפים", ופסוק: "נפשנו חכתה לה'". ויש מבני אשכנז הנוהגים לומר: "להדליק נר של חנוכה". (קכה)
 
ביאר מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי מנין התיבות של הברכה הראשונה, "...להדליק נר חנוכה", הוא: 13, ויש לרמוז בזה כנגד 13 פרצות שפרצו מלכי יון הרשעה בבית המקדש, וכנגדם תיקנו החכמים שבאותו הדור 13 השתחוויות. וכן מנין התיבות של הברכה השניה "... שעשה ניסים ...", הוא: 13. וביחד הם: 26 כמנין הוי"ה ברוך הוא, שעשה לנו את כל הניסים בימים אלו, והצילנו מהיוונים הרשעים שונאי הדת. (וכן כתב בספר "יומין דחנוכה", לדייק מפסקי רי"ד והריא"ז והרש"ל. קכה)
 
מהלילה השני ואילך, יברך קודם שידליק רק שתי ברכות: "להדליק נר חנוכה", וברכת "שעשה ניסים", ללא ברכת "שהחיינו". (קכה)
 
חנוכיה חדשה
מי שקנה חנוכיה חדשה ושמח בה, יכוון בברכת "שהחיינו" שמברך ביום הראשון לפטור את ברכת "שהחיינו" על שמחתו ששמח בחנוכיה החדשה. (קכח)
 
גר צדק
גר צדק שהתגייר מברך ברכת "שעשה ניסים לאבותינו". ואף על פי שלאבותיו ממש לא נעשו הניסים הללו, מכל מקום ברגע שנכנס תחת כנפי השכינה ונלווה אל עם ישראל, בכלל ישראל הוא, ואין שום הפרש בינינו לבינו. (כן לשון הרמב"ם בתשובה לרבי עובדיה גר צדק. וכן דעת הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הר"ן, נימוקי יוסף, הראבי"ה, החינוך, הסמ"ג, רבנו יואל, ומרן בשלחן ערוך ועוד. קכז)
 
אמרו בתלמוד ירושלמי, ממה שאמר הקב"ה לאברהם אבינו (בראשית יז ה): "כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ", למדנו שאברהם אבינו אב גם לגרים, ולכן יכול לומר הגר במצות הבאת ביכורים (דברים כו ג): "כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ", וכן בתפילה פסק מרן השלחן ערוך (סימן נג סי"ט) שאומר הגר: אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו', ואינו צריך לשנות את הנוסח ולומר: אלוקינו ואלוקי ישראל. ואולם כאן בנס חנוכה שהיה הנס לאבותינו בזמן שבית המקדש היה קיים ולא בזמן אברהם אבינו, לא יועיל טעם זה כדי שיאמר הגר ברכת "שעשה ניסים לאבותינו", ולכן מוכרחים לטעם הראשון כמו שכתב הרמב"ם כנזכר לעיל. (עיין קכז)
 
שכח לברך ביום הראשון
אם שכח לברך את הברכות בלילה הראשון קודם ההדלקה, ונזכר לאחר ההדלקה, אינו רשאי לברך ברכת "להדליק נר חנוכה", אלא יברך רק את שתי הברכות הנותרות "שעשה ניסים" ו"שהחיינו", ובלבד שהוא בתוך חצי השעה הראשונה מהרגע שהדליק, אך אם כבר עברה חצי השעה הראשונה, אינו רשאי לברך כלום. ולמחרת בהדלקת הנר ביום השני, יברך גם "שהחיינו".
 
שכח לברך בשאר הימים
אם שכח לברך בשאר הלילות קודם ההדלקה, תלוי הדבר - אם נזכר קודם שגמר להדליק את כל הנרות שכנגד אותו יום, יברך מיד את שתי הברכות: "להדליק נר חנוכה", ו"שעשה ניסים", וימשיך להדליק את הנרות הנותרים. אבל אם נזכר לאחר שגמר להדליק את כל הנרות, אינו רשאי לברך "להדליק נר חנוכה", אלא יברך רק "שעשה ניסים". ובלבד שהוא בתוך חצי השעה הראשונה מהרגע שהדליק, אך אם עברה חצי השעה הראשונה, אינו רשאי לברך כלום. (קל)
 
שאלה: יש להבין, במקרה שנזכר באמצע הדלקת הנרות שעדיין לא ברך, היאך יכול לברך "להדליק נר חנוכה", הלוא כבר הדליק נר אחד, ולעיל התבאר שמן הדין די בהדלקת נר אחד בכל יום, רק שהמהדרים מדליקים נר נוסף בכל יום כמספר הימים שהיה בהם הנס, אך אין זה חובה מן הדין, והיאך יברך על דבר שהוא הידור ואינו חובה?
 
תשובה: מצאנו דין כיוצא בזה במצות ברית מילה, שהמל תינוק בשבת כל זמן שהוא עסוק עדיין במילה, ורואה שעדיין לא חתך ככל הצורך, ממשיך לחתוך אפילו על ציצין [חתיכות עור מהערלה] שאינם מעכבים את מצות המילה, אלא הם רק הידור במצות המילה, ואין בזה חילול שבת, כי כל זמן שעודנו עוסק במצוה, גם הציצין שאינם מעכבים, הם בכלל מצות המילה שדוחה שבת, אבל כשסילק ידו, אינו חוזר על הציצין שאינם מעכבים, שהרי זה נחשב כהתחלה בפני עצמה, ולא דוחה את השבת. כך גם בנרות חנוכה, כל זמן שעדיין הוא עוסק בהדלקת הנרות, רשאי לברך אף על נרות ההידור כי נחשבת כל ההדלקה כמעשה אחד, שעתה הוא מפרסם את הנס יותר על ידי הדלקת הנרות כפי מספר הימים, ועוסק בעצם המצוה בהידור יותר, אבל כשסילק את ידו מההדלקה, כבר סיים את מעשה המצוה, ולכן אינו חוזר לברך על נרות ההידור בלבד. [ופשוט שהוא הדין בהדלקת נר של שבת, שאם שכחה לברך בתחילה, אזי כל שעדיין לא סיימה את מנין הנרות שרגילה להדליק, תברך.]
 
כיוצא בזה מצאנו באדם שנטל את ארבעת המינים בחג הסוכות ושכח לברך "על נטילת לולב", ונזכר לאחר מכן באמצע קריאת ההלל או בהקפות, שרשאי לברך עתה, אף שבנטילת הלולב בתחילה כבר יצא ידי חובת המצוה, מכל מקום כיון שתקנו חז"ל לקרוא את ההלל וההקפות עם הלולב, הרי הכל נחשב כמעשה אחד, אף שאין זה ממש מן הדין. (פרי מגדים, מנחת שלמה אוירבך, ברכת יוסף ידיד. קלא, קלד. חזו"ע סוכות שנ)
 
שכח לברך "שהחיינו"
אם שכח לברך ברכת "שהחיינו" בלילה הראשון אף לאחר חצי השעה הראשונה, יברך בלילה השני. ואם שכח לברך כן בלילה השני, יברך בלילה השלישי, וכן בשאר הלילות עד הלילה השמיני. ואם לא ברך בלילה השמיני כשהדליק או בחצי השעה הראשונה, שוב אינו רשאי לברך. (קלו, קלז)
 
אף על פי שמצאנו בחגים, שאם שכח אדם לברך "שהחיינו" בקידוש, רשאי לעמוד ולברך במשך כל ימי החג, וכמו שאמרו חז"ל (מסכת עירובין מ ע"ב): "זמן [שהחיינו] אומרו אפילו בשוק", אם כן למה לא נאמר גם כאן בחנוכה, שאם שכח לברך "שהחיינו" ונזכר ביום השמיני, שיעמוד ויברך "שהחיינו" באמצע היום? ויש לומר שכל זה דווקא ברגלים ובמועדים שהם מן התורה, שיש בהם קדושה יתירה מחמת היום עצמו, לכן שייך לברך בהם "שהחיינו" על עצם קדושת היום שזכינו להגיע אליו, אבל חנוכה ופורים שהם ימי חול גמורים לכל דבר ומותרים במלאכה, אין ברכת "שהחיינו" שלהם על עצם היום, אלא על עצם קיום המצוות החדשות שבאות בהם מזמן לזמן, כקריאת המגילה והדלקת נרות החנוכה. וכמו שמברכים "שהחיינו" על מצות נטילת לולב, שאין ברכה זו שייכת לעצם חג הסוכות כלל, אלא לקיום מצות נטילת לולב בלבד. ולכן אם עבר הזמן ולא ברך "שהחיינו" בחצי השעה הראשונה שבלילה השמיני, לא יברך יותר. (קלז)
 
טעה במספר הנרות
הדליק נר אחד פחות מהראוי לאותו לילה, כשחוזר להדליק את הנר החסר, אינו חוזר לברך. למשל: אם בלילה החמישי טעה והדליק ארבעה נרות במקום חמשה, ושוב הביאו לו נר נוסף, ידליק את הנר החמישי בלי ברכה. כי ברכתו שברך בתחילה, פטרה את כל הנרות שעתיד להדליק. (קלג)
 
לא יודע לברך
אם בעל הבית עם הארץ ואינו יודע לברך, יעמוד אחר על ידו, ויקריא לו מילה במילה, ובעל הבית יאמר אחריו וידליק. אך אם גם זה אינו אפשרי, רשאי האחר לברך ולהוציא ידי חובה את בעל הבית, ובעל הבית יענה "אמן", וידליק בעל הבית את הנרות. (ת"ה קנא. ועיין קיח)
 
סידור הנרות בחנוכיה - צורת ההדלקה
צריך לתת את השמן בנר [כוסית] בלילה הראשון, בצד הקיצוני מימין של החנוכיה. ובלילה השני יתן שמן גם בנר שעל ידו מצד שמאל, ויתחיל להדליק מהנר החדש הנוסף השמאלי, ואחר כך ידליק את הנר הימני שהדליקו גם אתמול. וכן בלילה השלישי, יתן שמן גם בנר שעל יד הנר השני שהדליקו אתמול, ויתחיל להדליק מהנר החדש הנוסף, ואחר כך ידליק את הנר השני הימני יותר שהדליקו אתמול, ואחר כך את הנר הקיצוני מימין שהדליקו גם ביום הראשון. וכן על זה הדרך בכל לילה, מוסיף והולך עוד נר. נמצא שתמיד מתחיל להדליק את הנר השמאלי ביותר, וממשיך להדליק לצד ימין עד שמגיע לנר שהדליק ביום הראשון. (לב)
 
רוב הפתילה
כשמדליק את הנרות, לא יסיר את ידו מהפתילה מיד, אלא ימתין עד שרוב הפתילה היוצאת מהנר תדלק, שאז השלהבת תהיה עולה מאליה, ולאחר מכן יסיר את ידו להדליק את הנר הבא. (קכט)
 
הנרות הללו
לאחר הדלקת הנר הראשון, יתחיל באמירת הנוסח "הנרות הללו...", ולא קודם לכן. וגם בשאר הלילות, לאחר הדלקת הנר הראשון, יאמר את הנוסח הנ"ל, אף שלא סיים להדליק את כל הנרות, ואחר כך יאמר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". (קל)
 
הסתכלות בנרות
טוב ונכון להסתכל בנרות בחצי השעה הראשונה, כדי להתבונן בנס ולזוכרו, וכך יספר לבני ביתו, וישיר עמהם שירי חנוכה, לחזק בליבם את האמונה בבורא יתברך. גם כי ההסתכלות בנרות של מצוה, מקדשת את העיניים. (א תע)
הגאון האדר"ת [הרב אברהם דוד רבינוביץ תאומים] בספרו נפש דוד כתב: מצות נר חנוכה חביבה עלי עד מאוד, והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע, והייתי שש ושמח בהם הרבה. ולא הלכתי מאותו החדר רק כשהייתי אנוס על פי הציבור. וכתב בספר יסוד ושורש העבודה, ראוי לספר לבניו ולבני ביתו הניסים והנפלאות מפי ספרים וסופרים, שעשה השם יתברך לנו עם קדוש, בימים ההם, כדי שהשומעים יתנו שבח והודאה לשמו יתברך על זה. וכתב החוות יאיר: נראה לי שעיקר המצוה היא, שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה לראותם ולשמוח בהם, זכר לשמחה שהיו מדליקים אבותינו לאחר הנס, כמו שאומרים: "והדליקו נרות בחצרות קדשך". וכן משמע ממה שאמרו, ואין לנו רשות להשתמש בהם "אלא לראותם בלבד", ולא די שידליק וילך לו למקום אחר. ע"כ. וכתבו בשו"ת שב יעקב, ובספר מנוחה וקדושה וביסוד ושורש העבודה, שראוי לשבת אצל הנרות בחצי שעה הראשונה, ולהאריך בשירים ופיוטים כדי להודות ולהלל על הניסים. והחתם סופר נהג לשיר את הפיוט "מעוז צור ישועתי" לפי ניגון מיוחד שהיה לו על זה. מכל זה מבואר, שלא נכון לקיים את המצוה כלאחר יד ולהסתפק בהדלקה בלבד וללכת, אלא ראוי לשמוח ולהודות להשם יתברך על הניסים ולהתעכב על יד הנרות, ויזמרו זמירות חנוכה ועוד, שבאופן זה יש פרסום הנס כראוי. ומכל מקום מי שמרביץ תורה ברבים, ישקול דרכיו, והכל לפי הענין. (א תע)
 
השימוש בנרות
תשמיש של מצוה - אסור להשתמש לאור נרות החנוכה, אפילו תשמיש של מצוה, כגון ללמוד בספר קודש וכיוצא בזה לאור הנרות. והטעם שאסרו כן, כדי שיהיה ניכר שהנרות נדלקו לשם מצות פרסום הנס, ולא כשאר הנרות שבבית שמטרתם להאיר את הבית ולהשתמש לאורם (רש"י). ועוד משום שאנו מדמים את הדלקת נר חנוכה למנורת בית המקדש שבה נעשה הנס, וכמו שבמנורת בית המקדש אסור להשתמש לאורה, כן גם בנרות חנוכה, אסרו חז"ל להשתמש לאורם (הר"ן מסכת שבת ט ע"א). ומכל מקום תשמיש עראי של מצוה, לא נאסר, ולכן מותר לעיין מעט בספר לאור נרות החנוכה או לספור כספים של צדקה וכיוצא בזה. (צט)
 
תשמיש של חולין - תשמיש עראי של חולין, כגון לספור את כספו או להבחין בין חפצים הדומים מאוד, אסור לעשותו לאור הנר, כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו. (צט)
 
הליכה לאור הנר - אם כבה החשמל בבית, ורוצה ללכת לאור נרות החנוכה, כדי שלא יכשל בדרכו, רשאי ללכת לאורם ואינו צריך לעצום את עיניו. מפני שהליכה לבד אינה נחשבת כ"משתמש" לאורם. [גם כי בלאו הכי יכול ללכת בבית]. וכתב המאירי: המניח נר חנוכה סמוך לפתח הבית, אף על פי שעומד שם, הואיל ואינו בא להשתמש בפרט לאורה לאיזה תשמיש, הרי זה מותר. וכבר ראיתי לקצת רבנים שהיו נוהגים לעמוד על יד אור הנרות ולשוחח עם חבריהם. (צט)
 
הנאה מאור השַׁמָּשׁ - מותר להשתמש לאור נר השַׁמָּשׁ, כל שימוש שהוא, אפילו של חולין. (קב)
 
כבה הנר שמדליק בו
המדליק את הנרות ובאמצע ההדלקה כבה הנר שממנו הוא מדליק את כל הנרות, לא ידליקהו עתה מאש של אחד מנרות המצוה שהדליקם, מפני ביזוי מצוה, שנמצא מדליק נר של חול מנר של מצוה, אלא ידליקהו מאש אחרת. (סימן תרעד ס"א. קג)
 
כיבוי הנרות
אחר שדלקו הנרות חצי שעה, רשאי לכבותם. וכמו כן, אם רוצה להשתמש לאורם לאחר זמן זה, רשאי. ומכל מקום אם הוא מדליק בחלון ביתו הסמוך לרשות הרבים, ויש בזה פרסום הנס לעוברים ושבים, טוב שלא לכבותם, כדי שיתפרסם הנס עוד ועוד, ואדרבה נכון שיוסיף עוד שמן, וכמבואר לעיל. (קב, סו)
 
אונס גמור
מי שנאלץ לצאת מביתו מיד לאחר ההדלקה, וחושש להשאיר את הנרות דולקים כשאין מישהו בבית, ולכן רוצה לכבות את הנרות זמן מועט לאחר הדלקתם, אינו רשאי לברך על הדלקה זו. (קיא. ת"ה קסו)
 
ואולם, בודאי שחייב לעשות את כל המאמצים להשאיר את הנרות דולקים לפחות חצי שעה, ולא להפסיד מצוה יקרה זו, ורק אם אירע לו אונס גמור, ואינו יכול להביא אדם אחר שיהיה בביתו עד סוף החצי שעה ויכבה את הנרות לאחר מכן, יעשה כאמור להדליק את הנרות בלי ברכה.
 
כבתה, אין זקוק [צריך] לה
אם אחר שהדליק את הנרות, פתחו בטעות את הדלת מבלי משים לב, ונשבה הרוח וכיבתה את אחד הנרות, או אפילו כבו כל הנרות, אינו צריך לחזור ולהדליקם שוב. ואמנם, טוב להדר לחזור ולהדליקם, אך יזהר שלא ידליק מנר אחר שבחנוכיה, אלא מגפרור חדש או מנר הַשַּׁמָּשׁ. (קו, קד)
 
וכל זה בתנאי שהניח את החנוכיה במקום שאין רוח, שנמצא שבשעה שהדליק את החנוכיה, היו הנרות ראויים להידלק חצי שעה. אבל אם מתחילה הניח את החנוכיה במקום שהרוח מנשבת, כגון בסמוך לחלון פתוח או בחוץ ללא כיסוי שהוא, וכבו לאחר זמן מועט, כיון שלא היו ראויים הנרות לדלוק חצי שעה כך ברוח, הרי זה כמו שלא נתן כמות שמן מספקת, וחייב לחזור ולהדליקה שוב במקום שאין הרוח מנשבת, אך לא יברך שנית. והוא הדין אם כיבה את הנרות בכוונה בתוך חצי השעה הראשונה, שחייב לחזור ולהדליקם, אך לא יברך שנית. (קו, קז)
 
נר שבת ונר חנוכה
שאלה: בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" מבואר, שבכל מצב שכבו נרות שבת, אם ברור לו שעדיין לא שקעה החמה, עליו לחזור ולהדליקם. ויש להבין, מה ההבדל בין נרות שבת לנרות חנוכה, מדוע בנרות חנוכה שכבו בטעות, אינו חייב לחזור ולהדליקם?
 
תשובה: מבואר בגמרא מסכת שבת (כג ע"א) שלא דומה נר חנוכה לנר שבת, כי בנר חנוכה "הדלקה עושה מצוה", דהיינו שבמעשה ההדלקה לבד שנעשה כהוגן, כבר סיים את המצוה, ולכן אם כבו הנרות בטעות, שוב אינו חייב לחזור ולהדליקם, וזהו שאמרו בגמרא (שם כא ע"ב): "כבתה, אין זקוק [צריך] לה", כלומר שאם כבתה החנוכיה, אינו זקוק לחזור ולהדליקה שוב. אבל בנרות שבת אף על פי שמעשה המצוה הסתיים במעשה ההדלקה, מכל מקום כיון שהמטרה היא שיאירו הנרות בשבת, כל שלא נכנסה השבת לא נתקיימה מטרת המצוה, על כן חייב לחזור ולהדליק שוב את הנרות, כדי שבשבת יהיו נרות דלוקים בביתו.
(בהלכה ובאגדה)

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.9 (86 מדרגים)

 

יש לנו מתנה עבורך - ספר להורדה בחינם. לפרטים לחצ/י

מכתב מיוחד מהרב מנדל, כולל מתנה בדואר. לחצו כאן

תכנים שיעניינו אותך



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

תגיות:

חנוכה חנוכיה

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


נס: הנער התעורר רגע לפני שאיבריו נתרמו

טרנטון מקינלי, נער בן 13, שהה בתרדמת בבית חולים באלבמה. הרופאים החליטו לתרום את איבריו, אך רגע לפני שניתקו אותו ממכשיר ההנשמה לצורך כך – התחרחש הנס המופלא והנער פקח את עיניו

תפילה נפלאה לחנוכה

בימי החנוכה, ימי האור, יש עת רצון עצומה לקבלת התפילות, ובפרט בחצי השעה לאחר ההדלקה. אמרו רבותינו שראוי לשבת בזמן הזה מול הנרות ולהעתיר בתפילה לבורא עולם. הבאנו לפניכם תפילה נפלאה שנכתבה במיוחד לחנוכה מאת הרב הגאון יאשיהו פינטו

נרות חנוכה – לא מה שחשבתם

חג חנוכה ניחן בסגולות רבות, ביניהן סגולה לילדים מחונכים ויראי שמיים. אך מעבר לסגולה, נרות חנוכה מהווים עבורנו הדרכה נפלאה לחינוך ילדים

מבחר סגולות מיוחדות לחג חנוכה

ימי החנוכה הקדושים מסוגלים מאוד לניסים, יש בהם כוח להפוך את החושך לאור, את היגון לישועה ואת האנחה לניסים. בימים אלו, של עת רצון עצומה, נהגו ישראל בסגולות רבות. לפניכם מבחר סגולות מיוחדות לחג החנוכה

בימים ההם, בזמן הזה - קבלו כמה רעיונות שיאירו לכם את החג

חג חנוכה חל בתקופה החשוכה ביותר בשנה, כאשר גנרל חורף משרה אווירה של דכדוך ועצבות. דווקא בתקופה זו עשה עמנו השם ניסים נפלאים, שהאירו את חיינו אז וממשיכים להאיר את חיינו גם כיום. חג חנוכה מלא במשמעות ותוכן רוחני, שכדאי לשתף בו את המשפחה. לפניכם כמה רעיונות שיאירו לכם את החג

סגולות נבחרות


תפילה סגולית לבן זכר

מתפללים לבן זכר? לפניכם נוסח תפילה לבן זכר. ותִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה', רָמָה קַרְנִי בַּה', רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי - כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּה' - כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.

חרדות ופחדים - 7 סגולות

מי שאחזו פחד פתאום, יאמר שלוש פעמים את הפסוק: "השם הושיעה, המלך יעננו ביום קראנו". ויש עוד 6 סגולות לחרדות ופחדים

תפילת וסגולת השל"ה הקדוש - הנוסח המלא

את תפילת השל"ה הקדוש טוב לקרוא בכל עת. אַתָּהּ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אַל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָהוּתָךְ
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |