כיצד יכול ה' לשכון בבית מקדש פיזי?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעלון שיחת השבוע פורסבם מאמר העוסק ב

המאמר לפניכם:

"חִבּוּר: לאחר ששלמה המלך בנה את בית המקדש אמר בהתפעלות: "הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה?!" (מלכים-א ח,כז). יש כאן בעצם שאלה כפולה: א) למה נבחר הבית הגשמי דווקא להיות בית לה'; ב) איך ייתכן שהבית הגשמי יוכל להכיל את הקב"ה, ש"השמים ושמי השמים לא יכלכלוך".

האמת היא שאי-אפשר להבין זאת בשכל ובהיגיון. אין זה אלא ביטוי להיותו של הקב"ה כול-יכול ובלתי-מוגבל כלל, עד שברצותו הוא יכול לשכון בבית גשמי בעולם הזה דווקא. ואמנם, עיקר החידוש במשכן ובבית המקדש הוא החיבור בין ה'גבול' ובין ה'בלי גבול', בלי שהאחד יבטל את משנהו. רצון ה' הוא שה'גבול' יישאר גבול, הגשמיות תישאר גשמיות, ובתוך זה ישכון ה'בלי גבול' – הקב"ה עצמו, שלמעלה מכל הגדרה והגבלה. זה דבר שיכול להתאפשר רק ביכולתו הבלתי-מוגבלת לגמרי של הקב"ה.

חיבור זה בא לידי ביטוי במאמר חז"ל (מגילה י,ב): "מקום הארון אינו מן המידה". רוחב קודש הקודשים בבית המקדש היה עשרים אמה, ואולם כאשר הארון הועמד במקומו ומדדו מן הארון לכל צד, מצאו עשר אמות; כאילו הארון עצמו אינו תופס מקום. זה היה ביטוי להתחברות ה'גבול' וה'בלי גבול' בבית המקדש.

זה גם חידושה של הגאולה – שדווקא בתוך גדרי העולם הזה הגשמי והתחתון יתגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו, בלי לבטל את מציאות העולם".