נמצאו ללא רוח חיים שני האחים שטבעו: "מבקשים מריבונו של עולם - תן לנו נחמה כפליים"

בואו לגלות עוד תוכן חדש ומפתיע! התחברו לכל הפלטפורמות שלנו בתהילים בלחיצה כאן >>>

לאחר שהאח יששכר דב ז"ל אותר ללא רוח חיים לאחר שטבע בחוף צאנז, לאחר עשרה ימים של חיפושים אינטנסיביים, נמצא גם אחיו אברהם ישעיהו ז"ל ללא רוח חיים.

הלוויתו התקיימה אמש (ראשון), והוא נקבר לצד אחיו.

אביהם, הרב שלמה שפיגל, ספד בכאב:

"אנחנו לקינו בכפליים. אחד ועוד אחד זה הרבה יותר משניים. כשאדם שאוהב אותך נותן לך מכה זה כואב הרבה יותר. הקב"ה נתן לנו משפחה יפה, הכל הלך כמו דבש, על מי מנוחות; לקבל כזאת מכה ועוד בכפול - זה 'אוי לנו כי לקינו בכפליים'.

"כולם אומרים לי שהוא קרבן ציבור, אני אומר שהוא פרה אדומה, הוא מטהר את כולם, הוא היה טוב לכולם. אנחנו מבקשים שוב מריבונו של עולם, 'נחמו נחמו עמי', תן לנו נחמה כפליים. תהיה מליץ יושר על כל המתנדבים היקרים שטרחו לחפש אותך, אנשים השקיעו מאמצים בשביל למצוא אותך".

סבם - הרב אביעזר פילץ - ראש ישיבת תפרח, ספד:

"קול ה' בכוח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים. ארזים זה הבחורים יששכר דב ואברהם ישעיהו שהיו שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו - הקב"ה שבר את הארזים בצורה לא טבעית. אברהם ישעיהו היה מיוחד בשמחת חיים - חיים של תורה, חיים של תפילה וחיים של אהבת חברים".

ראש ישיבת 'אמרי משה', הרב יהושע מישקובסקי, אמר:

""בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו". בשנה שעברה בזמן הזה שאלתי אותך (-את אברהם ישעיהו): איפה אתה רוצה ללכת לישיבה גדולה? אמרת לי: אני רוצה ללכת לתפרח. שאלתי אותך למה, מה מיוחד בתפרח? ואתה אמרת לי: 'הרוצה להחכים ידרים', אני רוצה מקום שמנותק מעולם הזה, אני רוצה להתעלות".

אמרו תהילים לעילוי נשמותיהם הקדושות:

מזמור מט:

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:

מזמור טז:

מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לַה` אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: ה`, מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת ה` אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי ה` לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: