הלכות שבת - דיני קידוש על היין

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מן התורה

מצות עשה מן התורה לקדש את השבת בכניסתו, שנאמר: ''זכור את יום השבת לקדשו'', כלומר, זֹכרהו זכירת שבח וקידוש. ולגודל חשיבותה ומעלתה של זכירה זו, הצריכו לאומרה על היין. (שבת ב ט) 

טעימה קודם הקידוש

אסור לטעום קודם הקידוש אפילו מים. ואם הוא צמא מאוד, יקדש מיד וישתה. וכן אשה שצמאה וקשה לה להמתין עד בוא בעלה מבית הכנסת, תקדש ותשתה. (שבת ב ע) 
קטן שהגיע לחינוך [משש ומעלה, כל ילד לפי שכלו והבנתו], יש לחנכו שלא לטעום קודם הקידוש. אולם אם קשה לו להמתין, מותר לתת לו לאכול ולשתות. (ח''ג שכא) 

לשם יחוד לפני הקידוש 

יש נוהגים לומר ''לשם יחוד'' קודם הקידוש, והנכון לומר בו: ''הריני בא לקיים מצות קידוש על היין''. ולא כמו שכתבו בחלק מהסידורים, ''הריני בא לקיים מצות עשה מן התורה לקדש את השבת, ולקיים מצות עשה מדברי חכמים לקדש על היין'', כי לדעת הרבה פוסקים כבר יצא ידי חובת קידוש מהתורה כשאמר בתפילה ''ברוך אתה ה' מקדש השבת'', ואיך יאמר ''הריני בא לקיים מצוה מהתורה''. וכן לדעת כמה פוסקים [רש''י, רבנו חננאל, רבי שמואל הנגיד, הראב''ן, הרוקח, רבנו קלונימוס ועוד] הקידוש על היין הוא מהתורה, ואיך יאמר ''הריני בא לקיים מצוה מדברי חכמים''. (ה''ע ג לג. שבת ב י)

האם נשים חייבות בקידוש?

נשים חייבות בקידוש ליל שבת מן התורה. (סימן רעא ס''ב. שבת ב כא) 
ויש להבין, הרי כלל גדול בידינו: ''נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא [גורם]''. דהיינו כל מצוה שזמנה קבוע, האשה פטורה מלעשותה. כגון נטילת לולב שזמנה קבוע בחג הסוכות. ציצית, שזמנה קבוע ביום ולא בלילה. תפילין, שזמנן קבוע בחול ולא בשבת, וכל כיוצא בזה. ומעתה, למה לא תהיינה פטורות גם מקידוש שזמנו קבוע בשבת?
תשובה: ישנן מצוות שהגם שזמנן קבוע, בכל זאת הנשים חייבות בהן, כגון מצוה שיש בה גם מצות לא תעשה, אזי כשם שחייבות בלא תעשה [כי בכל מצות לא תעשה שבתורה נשים חייבות, אף שזמנן קבוע], כך חייבות גם בעשה. למשל: אשה חייבת במצות אכילה מצה בפסח בליל הסדר, אף שזמנה קבוע, כיון שסמכה התורה מצות אכילת מצה למצות לא תעשה של ''לא תאכל חמץ'', ללמדנו שכל מי שנאסר באכילת חמץ, חייב באכילת מצה. והוא הדין גם לקידוש: נאמר בתורה בפרשת יתרו: ''זכור את יום השבת לקדשו'', ובפרשת ואתחנן: ''שמור את יום השבת לקדשו'', ואמרו חז''ל (שבועות כ ע''ב): ''זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו'', ללמדנו שכל מי שחייב ב''שמור'', דהיינו שלא לחלל את השבת, כך חייב ב''זכור'', שזו מצות עשה לקדש את השבת. לכן גם הנשים שחייבות בשמירת שבת, חייבות בקידוש. (שבת ב כא) 

מה דינם של קטנים בקידוש?

מצוה לחנך את הקטנים מגיל שש לקידוש, ויקשיבו היטב ולא ידברו. (שבת ב מו) 
אם האבא איננו בבית בשבת, יכולה האֵם לקדש גם לבני ביתה הגדולים. ואין צריך שדוקא בנה גדול יקדש. ומכל מקום פשוט שילד פחות מגיל בר מצוה, אינו מוציא אחרים ידי חובת קידוש, [כי איננו חייב בעצמו בקידוש, ורק אביו מצווה לחנכו, וכל שאינו מחויב, אינו מוציא אחרים.] ולכן אם האם איננה יודעת לקדש וכל ילדיה קטנים, יאמר הקטן את נוסח הקידוש, ואמו תאמר אחריו מילה במילה. (סימן רעא ס''ב. שבת ב כד, לח) 

האם חתן בר מצוה יכול לעשות את הקידוש?

נער שנעשה בר מצוה בשבת [יום הולדתו בשבת], רשאי לקדש על היין להוציא ידי חובה לאחרים. [ופשוט שיום ''בר המצוה'' נקבע לפי יום הולדתו ה-13 בתאריך העברי, ואין קשר לתאריך הלועזי כלל. ומתחילת הלילה בצאת הכוכבים, הוא נעשה גדול לכל דבר.] (שבת ב מה, מז) 
הרגיל להתפלל לקדש ולאכול בזמן פלג המנחה, ועתה נעשה בנו בר מצוה בשבת, ישתדל להמתין ולא לקדש לפני צאת הכוכבים, כי עד אז נחשב בנו קטן ואינו חייב בקידוש. אבל אם קשה לו להמתין, יקדש מוקדם, והנער בר מצוה יקדש לעצמו לאחר צאת הכוכבים. והוא הדין בכל זה לנערה בת מצוה שתקדש לעצמה. (שבת ב מג, מז. ח''ג רפג) 

סוֹמֵא (עיוור) חייב בקידוש?

העיור חייב בקידוש מן התורה, ומוציא גם את האחרים ידי חובתם. (שבת ב נב)