דבר תורה לפרשת קרח

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

"ויקח קרח" - אמר בעל חידושי הרי"ם מגור זצ"ל: כל הטעות של קורח הייתה, שהוא חשב שאפשר לקחת. "ויקח קורח" - אני לוקח!
האדם צריך בכל עת להכניס אל לבו: "אני לא לוקח לבד". אני בסך הכל מקבל. אם משמים נותנים לי - אני לוקח, ואם לא נותנים לי, אני לא לוקח...
 
הפתגם העממי אומר "תודה לא-ל קמתי בבוקר, כל השאר בונוס".
 
אדם מקנא בחברו כי הוא חושב שחייבים לתת לו. אדם שהממון יקר מבחינתו - מקנא בבעלי הממון; אדם ששואף לכבוד, יקנא באנשים בעלי מעמד שיש להם כבוד גדול, וכן ביתר התאוות והחשקים של ענייני העולם - יקנא האדם באחרים במה שנפשו חושקת.
 
אדם נולד ורואה בעולם שמש/ יש אוויר מספיק לכולם בלי תשלום, מים בשפע, רוח, גשם, כוכבים, ירח, הרים, עצים. האם הוא מתפעל? הוא בטוח שזה מגיע לו, וכל מה שאין לו - הוא עצוב ומקנא באחר שקיבל יותר ממנו.
 
והכל בגלל שאינו מודה ומשבח על מה שמקבל, אלא מרגיש שחייבים לו הכל.
 
המדרש שמואל כותב על המשנה "איזהו עשיר השמח בחלקו" - עשי"ר ר"ת עיניים, שיניים, ידיים, רגליים.
כשאדם קם בבוקר ורואה שאבריו עמו והכל בסדר - עליו לומר תודה ולהיות שמח בחלקו.
 
ונסיים במאמר החכם "ברגע שתפסיק לחכות לחיים שאתה חושב שמגיעים לך, תוכל להתחיל לחיות את החיים שהשם מייעד לך".
 
שבת שלום,
הרב מנדל