שבת

הלכות שבת - ל"ט מלאכות האסורות בשבת מקורם בתורה ובמשנה

מהיכן למדו חז"ל את כל האסור והמותר בשבת אם בתורה יש מספר פסוקים בודדים הדנים במלאכת שבת?


03/08/19 | ב' אב התשע"ט
תהילים

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>


המקור בתורה לט''ל (39) מלאכות האסורות בשבת
נאמר בתורה (שמות כ ז-ט): 
''זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיך''.

 

בפסוקים אלו הוזהרנו על איסור מלאכה בשבת באופן כללי. 
ולגבי פירוט המלאכות האסורות בשבת, רמזה לנו התורה בפסוקים דלהלן (שמות לה): 
''וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה'''.

ומיד בהמשך הפסוקים נצטוו ישראל על בניית המשכן, שנאמר: 
''קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ... וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים... אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלו וְאֶת מִכְסֵהוּ... אֶת הָאָרֹן... אֶת הַשֻּׁלְחָן... וְאֶת מִזְבַּח...''
וממה שכתבה התורה איסור עשיית מלאכות בשבת בסמוך לבניית המשכן, למדו חז''ל (מסכת שבת מט ע''ב) שאותן מלאכות שהוצרכו לבניית המשכן, אסרה התורה לעשותן בשבת. 

למשל: המלאכה הראשונה היא מלאכת זורע. והיינו שבבניית המשכן היו זקוקים לזרוע מיני זרעים שציותה התורה להביאם למשכן, כמו פשתן, שנאמר: ''ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים'' [ושש פירושו פשתן]. ומכך שמלאכת זורע היתה בבניית המשכן, אנו למדים שאסרה התורה לזרוע בשבת. 


                  ט''ל מלאכות
                  לפניך לשון המשנה (מסכת שבת פ''ז מ''ב) בה הובאו כל 39 אבות מלאכות האסורות בשבת: 
אֲבוֹת מְלָאכוֹת - אַרְבָּעִים חָסֵר אָחָת: 
הַזּוֹרֵעַ. וְהַחוֹרֵשׁ. וְהַקּוֹצֵר. וְהַמְעַמֵּר 
[אוסף גידולי קרקע תלושים למקום אחד]. הַדָּש [חובט על השיבולים לפרק מהן את גרעיני החיטים]. וְהַזּוֹרֶה [מפריד את התבואה מהמוץ באמצעות רוח]. הַבּוֹרֵר[מוציא פסולת מתוך אוכל]. הַטּוֹחֵן. וְהַמְרַקֵּד [מנפה קמח]. וְהַלָּשׁ. וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. הַמְלַבְּנוֹ [שהלבין את הצמר על ידי כיבוס]. וְהַמְנַפְּצוֹ [צמר דבוק יחד והפרידו או סרקו במסרק]. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה [עושה חוטים]. וְהַמֵּסֵךְ [מותח את חוטי השתי מצד לצד]. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין [שעושה שתי לולאות ומכניס בכל לולאה חוט שתי אחד]. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין[מכניס את חוט הערב בין חוטי השתי]. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין [מסיר חוטי הערב מבין חוטי השתי או את חוטי השתי מבין חוטי הערב]. הַקּוֹשֵׁר. וְהַמַּתִּיר [פותח את הקשר]. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַצָּד צְבִי [או שאר בעלי חיים שהדרך לצודם]. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ [מעורו]. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ [מלאכה אחת הן, עיבוד העור לנעליים וכדומה]. הַמְשָרְטְטוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ [מגרד את השיער מהעור ומחליקו לקלף וכדומה]. וְהַמְחַתְּכוֹ [מחתך את העור כפי הצורך לרצועות וסנדלים]. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה. וְהַסּוֹתֵר [הורס על מנת לבנות]. הַמְכַבֶּה [גחלים על מנת להדליק בהם]. וְהַמַּבְעִיר. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ [גמר מלאכה. ואפילו פעולה קטנה כהכאת פטיש כדי להשוות עקמימות שבכלי]. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת [מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך]. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אָחָת.

אי אפשר לדבר על שבת בלי שלום בבית, נכון? אם גם אתם מתמודדים - נסו את זה >>>

עוד מאמרי תוכן בנושא שבת
X
  • © כל הזכויות שמורות