שבת

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

 
כח עירוי (שפיכה) מכלי ראשון
כלי ראשון, כיון שהתבשיל שבו ודופנותיו חמים מאוד, לכן כל זמן שהיד סולדת בו, בכוח עירויו על מאכל אחר לבשל מעט ''כדי קליפה'' [דהיינו, השכבה החיצונית מהמאכל שעליו הוא נשפך, בעובי קליפה, מילימטר אחד לערך]. (שבת ד שכב, שכט, שע) 

 

על כן, אסור לערות מים חמים מכלי ראשון על עלי תה או שקיות תה. אבל אם היה התה מבושל מערב שבת ונגמרו מי התמצית, מותר לערות עליהם מים חמים. ואפילו אם רק עירה עליהם מים רותחים מערב שבת, מותר לערות עליהם שוב בשבת. כמבואר להלן שאין בישול אחר בישול בדבר יבש. (שמש ומגן ועוד. שבת ד שכו) 

 

מותר לערות מים חמים מכלי ראשון על בקבוק של תינוק כדי לחמם את המשקה שבו, כי לא שייך בזה בישול כדי קליפה, שהרי עובי הבקבוק עצמו הוא הקליפה. (ג קסח) 


תתאה (תחתון) גבר (גובר)
מותר לערות [לשפוך] מים חמים מכלי ראשון על מים שלא התבשלו, אף שהמים יגיעו לחום שהיד סולדת בו. כי כלל גדול בידינו: ''תַתָּאָה גָבַר'', דהיינו, תמיד המים התחתונים גוברים על העליונים, וכיון שהמים התחתונים הם קרים, הם מצננים את העליונים, ומורידים מהם את הכח לבשל. אבל אם המים התחתונים הם חמים ומונחים בכלי ראשון שהתבשלו בו, אסור לתת בתוכם מים קרים, כי הם יגברו על הקרים ויבשלום. ומכל מקום, מותר לתת לתוכם הרבה מים קרים בבת אחת, באופן שהחמים נעשים פושרים, והקרים לא יגיעו לחום שהיד סולדת בו. (ה''ע ד נט, ס) 

 

לאור האמור, מותר לתת מים חמים מהמיחם על החלב שבכוס, שכיון שהחלב הקר למטה, אין בכוח המים החמים לבשל את החלב. (ג קצ) 


עירוי לכוס רטובה
מותר לערות מים רותחים לכוס שנשארו בה טיפות מים אחר שטיפתה. (כן פסקו החזון איש, זה השלחן, דברי יציב, ציץ אליעזר, שבט הלוי ועוד רבים. יביע אומר חלק ד סימן לג. שבת ד שפב)