דברו איתנו
מגזין תהילים

הרגע שבו גזר הדין עדיין יכול להתהפך: הסוד של פתקא טבא

הרגע האחרון לפני חיתום הדין - והברכה שישראל אומרים זה לזה בהושענא רבא


08/10/20 | כ' תשרי התשפ"א
פתקא טבא

בליל הושענא רבא נמסר למלאכים הפתק שנחתם עלינו ביום הכיפורים. המקובלים אומרים שהרגע שלפני הוא עדיין זמן לתפילה שיכולה לשנות הכל

פתקא טבא היא הברכה שנוהגים ישראל לברך זה את זה ביום הושענא רבה, מתוך תקווה שהפתק שנכתב עלינו יהיה פתק טוב. הושענא רבה הוא יום חיתום הדין הסופי - והמקובלים אומרים שביום הזה התפילה עוד יכולה להפוך גזר דין קשה לגזר דין של רחמים. לכן נוהגים לכתוב לעצמנו "פיתקא טבא" ולהתפלל ברגעים האחרונים שלפני חצות הלילה.

כדי להבין למה דווקא היום הזה כל כך משמעותי, כדאי לחזור צעד אחד אחורה - אל כל התהליך שמתחיל עוד בראש השנה.

בראש השנה נכתב גזר דיננו, וביום הכיפורים הוא נחתם. אבל הסיפור לא נגמר שם. בחג הסוכות הקדוש ברוך הוא בוחן את העולם וקובע את דינו, ויום הושענא רבה הוא יום חיתום הדין. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים מיד, בינוניים עומדים עד יום הכיפורים ונחתמים בו, וגמר חיתומם הוא בהושענא רבה - עד לבוקרו של שמיני עצרת.

חכמינו תיארו גם איך בדיוק נקבע הדין: מלך מלכי המלכים חותך את הדין אם נמצאו זכויות, ואם לא - הוא ממתין, כביכול, כדי שסנגורי האדם ילמדו עליו זכות, ורק אחר כך קובע את הדין הסופי. רק בשלב הזה מוסר הקדוש ברוך הוא את הפתקים ביד שליחיו. פתקים של רחמים שכבר נכתבו אינם הופכים לפתקי דין, אבל פתקי דין עדיין יכולים להתהפך לפתקי רחמים - בדיוק בשעה האחרונה, שהיא זמן הושענא רבה.

זו הסיבה שיהודים מאמינים יודעים שגם אם נגזר דין קשה, לתפילה יש כוח לקרוע אותו, ושתפילות יום הושענא רבה חזקות במיוחד. המקובלים אומרים שביום הזה התפילה עוד יכולה להפוך את גזר הדין ולהביא לכתיבת פתק טוב - פתקא טובא. מכאן בדיוק נולד המנהג היפה שבו נוהגים ישראל לברך זה את זה ביום הושענא רבה בברכה הפשוטה והמלאה תקווה: "פתקא טבא".

ביום הזה נשקלות כל הזכויות שצברנו במהלך השנה כולה, וכל אדם מבקש על עצמו ועל העולם כולו בזכות תפילותיו. בבית הכנסת מקיפים את בימת ההיכל לא פעם אחת אלא שבע פעמים, ולאחר ההקפות אומרים תחנונים ודברי ריצוי שנקראים "הושענא" - מלשון "הושע נא". יש אף מדרש שמרמז על כך דרך הצליל עצמו: "הושענא" מתפרש "הושע, נ"א". ויום הושענא רבה הוא היום החמישים ואחד לימי הסליחות שהחלו עוד בראש חודש אלול.

גם הערבה שנוטלים ביום הזה נושאת בתוכה מסר על אחדות. היא נחשבת כנגד בני ישראל שאין בהם לא תורה, לא מצוות ולא מעשים טובים, אבל יחד עם האתרוג, הלולב וההדס היא מאוגדת באגודה אחת עם כל שאר בני ישראל. כולנו שווים, כולנו כמו הערבה - שדומה לפה, ולכולנו יש פה להתפלל בו. אפשר גם לקרוא על מה שאנשים מוכנים לעשות כדי שדוד המלך יאמר עבורם תהילים, בזכות כוחה של תפילה פשוטה ואמיתית, בדיוק מהסוג הזה.

המנהגים של הלילה הזה

על פי התורה, יום הושענא רבה אינו שונה משאר ימי חג הסוכות. ובכל זאת, בני ישראל בכל הדורות הנהיגו לו מנהגים מיוחדים משלו. רבים נוהגים להישאר ערים כל הלילה, להתפלל, לומר תיקון ולסיים את קריאת ספר תהילים אחרי חצות הלילה. מי שרוצה להמשיך במנהג הזה גם בלילות אחרים יכול למצוא כאן את סדר קריאת תהילים למוצאי שבת, מנהג שממשיך את אותה רוח של תפילה גם אחרי שהזמן ה"רשמי" שלה כבר עבר.

הרגע המרכזי הוא זה שלפני חיתום הדין, בחצות הלילה עצמה. זה הזמן שבו נוהגים לכתוב לעצמנו "פיתקא טבא" ולהתפלל על הנפש, על כל המשאלות והבקשות שבלב. לא צריך נוסח מיוחד ולא ידע תורני כדי לקחת בזה חלק - רק לב פתוח ורצון כן. ה' שומע, ולפי המסורת, בדיוק המילים האלה הן שיכולות לשנות את גזר הדין ולהוריד שפע משמים על השנה הקרובה. מי שמחפש עוד דרכים להתחזק בתפילה לישועה יכול למצוא גם השראה בסגולת התפילה המתמשכת בכותל המערבי, ועוד דרך פשוטה ועממית להיוושע בזכות תפילה.

שאלות נפוצות

מה זה "פתקא טבא"?
"פתקא טבא" היא ברכה שנוהגים ישראל לברך זה את זה ביום הושענא רבה, מתוך תקווה שהפתק שנחתם על כל אחד מאיתנו יהיה פתק טוב וחיובי.

מתי נוהגים לברך "פתקא טבא"?
ביום הושענא רבה.

למה דווקא הושענא רבה הוא יום חיתום הדין הסופי?
לפי המסורת, גמר חיתום הדין שהחל בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, מסתיים בפועל בהושענא רבה, עד לבוקר שמיני עצרת.

למה מקיפים את בימת ההיכל שבע פעמים ביום הזה?
ההקפות הן חלק ממנהגי התפילה המיוחדים ליום, ולאחריהן אומרים את תחנוני ה"הושענות" - מלשון "הושע נא".

מה הקשר בין הערבה לברכת "פתקא טבא"?
הערבה שנוטלים ביום זה מסמלת את כל בני ישראל, גם מי שאין בו תורה ומצוות, ומזכירה שכולנו מאוגדים יחד ולכולנו יש "פה" להתפלל בו ולבקש פתק טוב.

למה נוהגים להישאר ערים כל ליל הושענא רבה?
כדי להתפלל, לומר תיקון ולסיים את קריאת ספר תהילים אחרי חצות הלילה - הרגעים שנחשבים הקריטיים ביותר לפני חיתום הדין.

האם עדיין אפשר לשנות גזר דין בהושענא רבה?
לפי המסורת, כן - פתקי דין יכולים להתהפך לפתקי רחמים ברגע האחרון, והמקובלים אומרים שתפילות היום הזה יכולות להפוך את גזר הדין.

אנחנו מתפללים יחד איתכם

בלילה כזה, שבו כל אחד ואחת מאיתנו מבקשים חסד ורחמים, אנחנו רוצים להזכיר שאתם לא לבד. אפשר לשלוח אלינו את השם שלכם, או של מי שיקר לכם, ואנחנו ממשיכים להתפלל יחד איתכם - גם אחרי שהלילה הזה יעבור. שלחו לנו שם לתפילת הרבנים, ותנו לנו להצטרף אליכם בבקשה הזו.

עוד לא מחוברים לכל הפלטפורמות שלנו? הצטרפו אלינו בלחיצה כאן >>>

מגזין תהילים

מזמור קי״ט: מבנה האותיות, ומה אומרים באזכרה

מגזין תהילים

מה זה שירת הבריאה? פרק שירה בלשון פשוטה

מגזין תהילים

מה קרה בחודש כסלו עוד לפני החנוכה? 7 דברים שכדאי להכיר

מגזין תהילים

מי בנה את הכיפה על קבר רחל? סיפור המבנה לאורך השנים

מגזין תהילים

מזמור צ' בתהילים: מה ביקש משה לפני "יושב בסתר עליון"

מגזין תהילים

איך שולחים חיבוק למי שכבר איננו?

מגזין תהילים

אני שכבתי ואישנה: מה פירשו בתהילים ג' שאומרים לפני השינה

מגזין תהילים

מי חילק את תהילים לימי השבוע והחודש? הסיפור מאחורי הסימנים

מגזין תהילים

מישהו אכזב אתכם? מה הפלא יועץ מלמד על ביטחון בה'

מגזין תהילים

האם גם "תן לי כוח" היא תפילה? התפילה שלא כתובה בסידור

מגזין תהילים

מתפללים שנים על אותה בקשה? מה חז"ל אומרים על ההמתנה

מגזין תהילים

אל נא רפא נא לה: למה התפילה הקצרה בתורה נשארה לדורות

מגזין תהילים

יגיע כפיך כי תאכל: מה מסתתר בפרק קכ"ח

מגזין תהילים

תפילה על הילדים: הברכה שיעקב אבינו נתן לנכדיו ועדיין מלווה את ילדינו

מגזין תהילים

רוצים להתקרב לקב״ה? זה מתחיל מצעד אחד קטן

עוד מאמרי תוכן בנושא מגזין תהילים
X
  • © כל הזכויות שמורות