מי היה שמעון הצדיק ואיזו תפילה מיוחדת אומרים על קברו?

שמעון הצדיק היה מאנשיה האחרונים של כנסת הגדולה וכיהן במשך 40 שנה ככהן גדול בדור שאחרי עזרא הסופר. על פי המסורת, שמעון הצדיק חי בסוף תקופת פרס ובתחילת שלטון היוונים בארץ ישראל. כאשר השתלטו היוונים על הארץ התבטלה ''כנסת הגדולה'' והוקמה במקומה ''הסנהדרין'' שבראשה עמד שמעון הצדיק - הכהן הגדול שהיה אחרון אנשי כנסת הגדולה. 

מאימרותיו וגדולתו

האימרה הידועה בשמו של שמעון הצדיק היא במסכת אבות: "שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים".

במסכת יומא, דף ל''ט עמוד א', מובא כי במשך 40 שנה בהן כיהן שמעון הצדיק ככהן גדול, עלה גורל השעירים ביום כיפור כך שהשעיר לה' יצא תמיד בימין ולשון הזהורית היתה נהפכת ללבנה ונר המערבי שבמנורה היה דולק כל הזמן ואש המערכה היתה גוברת מאיליה.

במסכת מנחות, דף ק''ט עמוד ב', מסופר שבשנה בה נפטר שמעון הצדיק, הוא אמר לתלמידיו כך: "שנה זו אני מת". אמרו לו: "מנין אתה יודע?" אמר להם: "כל יום הכיפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים, ונתעטף ונכנס עמי ויצא עמי. השנה נכנס עמי ולא יצא עמי". וכך היה: באותה שנה, בכ''ט תשרי הלך לבית עולמו. 

כך הציל שמעון הצדיק את עם ישראל משמד רוחני וגשמי

בגמרא מובא מעשה בו מסופר כיצד הציל שמעון הצדיק את עם ישראל מכלייה. זה קרה כאשר הכותים (מיעוט שהיה אז בארץ ישראל) הלשינו לאלכסנדר מוקדון שהיהודים מרדו בו ולכן ביקשו את רשותו להחריב את בית המקדש. כשעלה אלכסנדר מוקדון לירושלים כדי להחריב את בית המקדש, יצא לקראתו שמעון הצדיק כשהוא לבוש בבגדי הכהן הגדול. כשראה אותו אלכסנדר מוקדון מייד ירד ממרכבתו והשתחווה אליו. התפלאו משרתיו ושאלו אותו: ''מלך גדול כמוך ישתחווה ליהודי זה?'' ענה להם אלכסנדר מוקדון: ''דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי''. אלכסנדר מוקדון הסביר לעבדיו שבכל מלחמה שהוא יוצא אליה, הוא רואה לפני את דמותו של שמעון הצדיק ובזכותו הוא מנצח בכל מלחמותיו. שאל אלכנסדר מוקדון את שמעון הצדיק ומלוויו: ''למה באתם?'' אמרו לו: ''אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תיחרב, יתעוך גויים להחריבו?". אמר להם: "מי הללו?", אמרו לו: "כותיים הללו שעומדים לפניך", אמר להם: "הרי הם מסורים בידיכם". וכל ארע הנס הגדול: "מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין. כדרך שבקשו לעשות לבית אלוקינו".

במדרש מסופר שלאחר מכן ביקש אלכסנדר מוקדון שיקבעו בבית המקדש פסל עם דמות דיוקנו. שמעון הצדיק הסביר לו שאסור על פי התורה לעשות פסל ובוודאי שלא בבית המקדש ובמקום זה הבטיח לו שכל הילדים שיוולדו לכוהנים באותה שנה יקראו בשם 'אלכסנדר'. זהו למעשה מקור השם אלכסנדר בעם ישראל מאז ועד היום. 

מקום קבורתו

על פי המסורת היהודית שמעון הצדיק קבור בירושלים בסמוך לשכונת שייח ג'ארח בעיר. העדות הראשונה למקום קבורתו הגיעה בשנת ד'תקצ''ה על ידי רבי יעקב השליח שכתב באיגרתו: "וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו''. חלקת הקבר היתה שייכת לערבי מקומי שהיה גובה מהנכנסים דמי כניסה עבור התפילה במערה, עד שבשנת ה'תרל''ו הגיע הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי וקנה את האדמה וחלקת הקבר מבעליה הערבים.

במערת שמעון הצדיק דלוק נר תמיד ומקום קבורתו נודע כבר כמקום קדוש שישועות רבות נקשרו בו ותפילות שהתפללו בו לא שבו ריקם. 

תפילה מיוחדת על קבר שמעון הצדיק:

"ריבונו של עולם אלוקי צבקות יושב הכרובים, הנה באתי כהיום להשתטח ולהתפלל על קבר שמעון הצדיק הכהן הגדול, אשר שירת לפניך באמת ובתמים, ולכן אפיל תחינתי לפניך, כי כשם ששמעת את תפילת שמעון הצדיק אשר התפלל על עמך ישראל לפני ולפנים בבית קודש הקדשים, כן תאזין ותקשיב ברחמיך הרבים גם את תפילתי ואת תחינתי אשר הנני מתפלל פה על קברו...".