מה ענה הרב קנייבסקי לשאלה: ’’אני רוצה לשמור מצוות, אבל לא יודע מאיפה להתחיל..’’?

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

יהודים יקרים רבים, הנמצאים בשלבים הראשונים של שמירת תורה ומצוות, נתקלים לא פעם בשאלה קשה: מאיזו מצווה להתחיל?

אחד העוסקים בקירוב ניגש עם שאלה זו למרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, שהשיב לו את הדברים הבאים: "תאמר להם שראשית כל ישמרו שבת! שהרי שנינו המחלל את השבת כאילו עובד עבודה זרה, ושקולה שבת כנגד כל המצוות [רש"י פרשת שלח פט"ו פס' מ"א], וראוי להתחיל  משמירת שבת".

אורן סיים שנים ארוכות של למידה. השקעה, שינון, חזרו, מבחנים ועבודות הגיעו לקיצן. באירוע רב רושם הפך אורן להיות "ד"ר אורן", ומהיום הוא רופא מומחה באורטופדיה לכל דבר. כבר למחרת, פתח אורן את הקליניקה הפרטית עליה חלם בשנות הלימודים הארוכות והחל להמתין לפציינטים שיתחילו למלאות את פנקס התורים החדש… יום עבר ועוד יום ואפילו עוד שבוע וחודש ואורן, סליחה, ד"ר אורן, המשיך להמתין ולצפות לפונים שיבואו והם, למרבה צערו, ממש לא התכוונו לעשות זאת. "מה חסר לי" שאל אורן את עצמו בייאוש, "יש לי שלושה תארים, למדתי במקומות הכי נחשבים, למדתי ואני יודע המון, מדוע הם לא רוצים לבוא אלי?!" את המסקנה לקח לו עוד קצת זמן להפנים – כל הידע שבעולם לא שווה הרבה בלי התנסות מעשית.

חכמינו במסכת אבות קובעים כי "כל שמעשיו מרובים מחכמתו – חכמתו מתקיימת. כל שחכמתו מרובה ממעשיו – אין חכמתו מתקיימת". כל זמן שהעולם היהודי שלך יתמצה בידע ואפילו הרבה ידע, בתחושות, בהבנות, בתכנונים או בשאיפות וחלומות – זה מאוד יפה אבל זה לא יתקיים. כלומר: זה לא יחזיק מעמד. הערך האמיתי של כל הידע יגיע רק אם תתמיד בהתקדמות מעשית. רק אם תבטא בהתנסות מעשית את הערכים היהודיים שלך. בלי זה, גם החכמה עצמה תלך ותיעלם עם הזמן.

מהו הצעד הראשון בו אנו רוצים לפתוח בכיוון מעשי וביצועי של התקדמות יהודית אמיתית. צעד ראשון אמרנו. "ראשון" ולא "אחד". אם אנו לא רוצים צעד בודד יחידי, אלא צעד שהוא קטן מספיק כדי שיתאים לנו בנקודת הזמן הנוכחית, אך שיהווה פתח והמשך לבאות עלינו לטובה, כדאי שיהיה זה צעד "ראשון" כזה שאחריו יבואו שני ושלישי ועוד… מה זה אומר מעשית? שהקבלה שנקבל צריכה אמנם להיות קטנה או אפילו מזערית כדי שאכן נוכל לעמוד בה וליישם אותה בעקביות, אך עליה להיות בעלת מאפיין משמעותי נוסף: להיות בעלת משמעות מספיק רבה עבורנו כדי שתקדם אותנו באמת הלאה…

שמת לב פעם לילד קטן שעושה את צעדיו הראשונים בעולם? ראית כמה שבריריים הם הצעדים ובאיזו קלות הוא יכול למצוא את עצמו משתטח על הקרקע? כך אלו הצעדים הראשונים, צעדים שאם הם לא מצליחים אין עדיין בכוחו של הילד להחליף אותם באחרים והוא מוצא את עצמו מאבד את שיווי המשקל ונופל בבום. רק כשהוא יגדל, הוא יוכל למצוא בעצמו את היכולות לאזן את עצמו בצעדים מאזנים כשיקרה והוא יאבד לרגע את שיווי המשקל. הצעדים הראשונים הם משמעותיים מאוד גם בגלל השבריריות שלהם. אי אפשר לקחת משהו גדול מדי או קטן אך שולי מדי שישאיר אותנו חסרי כל אם חלילה נאבד את שווי המשקל… לכן, ההמלצה ברורה: תעשה צעד קטן, אבל בעל משמעות רחבה. כזה, שיביא בעקבותיו את הצעדים הבאים לטובה.

שמירת שבת רחבה מני ים, וכוללת פרטים רבים. אפשר להתחיל, בצעד ראשון לקראת המטרה הגדולה: שמירת שבת כהלכתה, ואף את שאר המצוות כולן.

שמירת שבת, בהדרגה, לרוב, אינה דורשת מהשומר מהפכות חיים מהותיות, אך בכוחה להניע אותך קדימה בתקשורת עם פנימיותך הרוחנית והתחושות הרוחניות שלך. מתאים?