פחד: "לפתע מעדתי וצנחתי לתוך המיכל העצום בעל להבי הסכין המשוננים..."

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

לעיתים קורים לנו מקרים שאיננו יודעים מה תהינה ההשלכות שלהם ומהי הסיבה האמיתית שהם קרו...

הסיפור שלפניכם ארע לפני כחמישים שנה. 

בחור אחד חיפש עבודה, שאך חברים ומכרים, ורבים הציעו לו לרכוש רכב גדול ולהציע את שירותי ההסעות שלו לאנשים. הבחור החליט לקבל את ההצעה, רכש רכב גדול והחל מסיע אנשים ממקום למקום. הוא היה נוסע לשדה התעופה וממתין שם לנוסעים, וכך היה מתפרנס.

יום אחד המתין כהרגלו ליד שדה התעופה, ולאחר המתנה קצרה הבחין באדם הלבוש חליפה מכובדת מתקרב לעברו. הבחור יצא מן הרכב וניגש לאותו נוסע, מציע לו לקחתו לאן שיצטרך. הנוסע שמח להצעה, והבחור סייע לו להכניס את מזוודותיו אל תא המטען.

הנסיעה עברה בנעימים, אך בשלב כלשהו חש הנוסע כי החום הולך וגובר, והוא הסיר מעליו את חליפתו. חולפות מספר דקות, והאיש עדיין מוסיף להזיע. הוא ניגב את אגלי הזיעה ממצחו והפשיל את שרווליו.

את מה שקרה בדקות הבאות הוא לא היה מעלה על דעתו לעולם... מבטיו של הבחור שהסיע אותו ננעצו בתדהמה גלויה בזרוע שמאל, שעליה היה מקועקע מספר בן ארבע ספרות...

"מה אירע לך"? שאל הנוסע, "מדוע הנך כה נדהם? מעולם לא ראית קודם לכן אדם שהגיע מ'שם'?"

גוון פניו של הבחור הפך לבן, והוא חש צורך לעצור בצד כדי להירגע ולהסדיר מעט נשימה. לאחר מספר דקות שבהן הנוסע המופתע המתין בסבלנות לשמע הסברו של הנהג שלו, פתח הבחור וסיפר את סיפורו:

"לפני כעשר שנים התקבלתי לעבודה במפעל גדול לייצור רסק תפוחים. אנחנו היינו מקבלים ארגזים עמוסים בתפוחים, ממיינים אותם- את הטובים מעבירים למכירה ואת הפחות טובים- היינו משליכים לתוך מיכל עצום מימדים שהיה באמצע אולם העבודה, בתוכו היו מספר להבי סכין אימתניים, שהסתובבו כל העת והפכו את התפוחים שהכנו לרסק, שנשלח אחר כך לבתי האריזה.

"יום אחד", המשיך הבחור את סיפורו, "אינני יודע מה עבר בראשי- חפצתי מאוד לראות מה קורה בתוך המיכל עצום המימדים וכיצד נראה הכל מפנים. נטלתי סולם גדול שהיה מונח במקום, העמדתי אותו על דופן המיכל וטיפסתי עליו, כשאני מציץ פנימה לראות את הנעשה בפנים.

מה שקרה אחר כך כבר לא היה בשליטתי", נרעד קולו של הבחור, "בתוך שבריר שניה החלקתי פנימה אל תוך המיכל העצום, כשלהבי הסכין המחודדים מוסיפים להסתובב כל העת... אימת מוות נפלה עליי באותו רגע, הרגשתי שאלו הדקות האחרונות בחיי. פחדתי למות מוות מייסר וכואב, נצמדתי ככל שיכלתי לדופן המיכל כשבכל פעם הסכינים מסתובבים ומתקרבים אליי בצורה מאיימת... בצר לי התחלתי לזעוק בקול לא אנושי, התחננתי לעזרה.

דקות מספר חלפו, אך בעיניי הן נדמו כנצח. לפתע חשתי זוג ידיים אימתניות אוחזות בי בחוזקה ומושכות אותי כלפי מעלה. הצלחתי לצאת מן המיכל העצום בנשימה טרופה, כולי מלוכלך מכף רגלי ועד שערות ראשי ברסק תפוחים דביק ומתוק, ופעימות ליבי משתולות מעוצמת החוויה האיומה שעברה עליי. המציל טוב הלב סייע לי להתנקות ולהחליף בגדים, ואז לפתע שמתי לב למספר שהיה חקוק על זרועו..." 

מבטו של הנוסע נדרך, והוא המתין להמשך הסיפור. "מצילי ראה שעיניי ננעצות ברחמים במספר שהיה על ידו, והוא החליט לספר לי: 'אכן, כפי שהנך משער, שרדתי את השואה האיומה. אני ואחי נלקחנו מן הגטו לאחד ממחנות העבודה הידועים לשמצה. לא נפרדנו לשנייה, עד לאותה סלקציה איומה. הגענו אל הנאצי, על ידי הוא קעקע את המספר 6682, ועל ידו של אחי 6683...'"

כעת פניו של הנוסע איבדו בבת אחת מצבען, והוא צנח מתעלף על המושב...

לאחר שהתעורר מעלפונו והתאושש, הבין מדוע הנהג שלו נבהל כשראה את המספר שעל ידו-6683...

"אינני יודע חשבונות שמיים", אמר לו הבחור ועיניו זולגות דמעות, "אך אין לי ספק שכל סיפור הצלתי סובב כך כדי שאצליח להפגיש סוף סוף בין שני אחים אובדים. הגיע הזמן להשיב למיטיבי כגמולו הטוב, בוא עימי ואראה לך את אחיך, חי וקיים..."

הרב שניר גואטה בסיפור מצמרר על השגחה פרטית- צפו: