דבר תורה לקראת פרשת האזינו, מאת הרב מנדל

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

תמיד נראה כאילו חג הסוכות מגיע בהפתעה. לחג הפסח אנחנו מתכוננים במשך שבועות; לפני הימים הנוראים יש חודש שלם שמאפשר לנו לבחון את מעשינו בעבר ולהחליט על העתיד; אולם לפני חג הסוכות מגיע ימים ספורים אחרי יום כיפור. אנחנו בקושי מצליחים להתאושש מהצום, וכבר נכנסים לפעילות נמרצת – בניית סוכה, קניית ארבעה מינים, בישולים וכו'.

בתורה מובאת סיבת מצוות סוכה - "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" - זכר לענני הכבוד שסיככו על עם ישראל במשך היותם ארבעים שנה במדבר. לכאורה, מבחינת תאריכי השנה - למה דווקא כעת, בתקופה זו, חוגגים את חג סוכות?

ראיתי לפרש כמובא אצל רחל אמנו, שאחרי הרבה שנות נישואין, ולאחר עצב ריקנות ותפילות רבות, נענתה וזכתה לבן. ותקרא שמו יוסף, וביקשה "יוסף לי השם בן אחר". והוא פלא - באותו יום שהתברכה לבן, כבר התחילה להתפלל על הבא.

ופירשו שרחל אמנו, בעקבות הקשיים שעברה, התקרבה מאוד להשם יתברך. היא צעקה, בכתה והרגישה חיבור מיוחד ודבקות בה'. וכשמשאלותיה התגשמו וזכתה לראות פרי וברכה בתפילותיה, היה לה מסר אחד לקב"ה - אני לא עוזבת אותך. אתה קירבת אותי אליך. בזכותך בכיתי, בזכותך התחננתי וביקשתי. אני לא מתכוונת להפסיק. אמשיך להתפלל אליך כאילו שום דבר לא קרה. את הקשר הזה אני לא רוצה להפסיק לעולם.

רחל רצתה שבדיוק כמו שהקב"ה היה מחלק מחייה בזמנים הקשים, הוא יהיה איתה באותו קרבה גם בזמנים הטובים. וזה יכול להיות הקשר לסמיכות הימים של ראש השנה, יום הכיפורים ובסמוך להם מיד - חג הסוכות.

בימים הנוראים כולנו מרגישים קרבה עזה לקב"ה. אנו מרבים בתפילה מתוך פחד יום הדין, פונים אליו בתשובה, וצמים ביום הכיפורים בתחושה של דבקות בהשם יתברך. המסר שלנו בחג הסוכות הוא "הקדוש ברוך הוא, אנחנו רוצים להישאר איתך", בדיוק כפי שענני הכבוד של הקדוש ברוך הוא סיככו והגנו עלינו במשך ארבעים שנה, מתוך חיבה אלינו. כך אנחנו רוצים, אחרי תקופת הפחד, הצום והבכי, להישאר דבוקים בך מתוך אהבה ושמחה. שתהיה עמנו באותו קירבה גם בזמני שמחה וחדווה.

בשבת שלפני החג נרבה באהבת השם, בשירה ובשמחה. ובכך נוכל לקבל את החג הסוכות הבא עלינו לטובה, מתוך ששון ושמחה.
 

שבת שלום,
הרב מנדל