פרשת בהר בחוקותי

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

שלום לכולכן
השבוע פרשת בהר בחוקותי
ואת פרשת בהר אני נורא אוהבת
כמעט בזכות הפירוש הידוע על
"וכי תאמר מה נאכל
וציותי את ברכתי לכם"
אבל בגלל שכבר אמרתי אותו שנה שעברה ולפני שנתים ושלוש
אני לא אלאה את אלו שהזיכרון שלהן ב"ה פעיל
ובעזרת השם נמצא פירושים אחרים
למילים יפות ואחרות שג"כ נמצאות בפרשה
אז מה יש לנו בפרשה הזאת?
פרשת בהר מדברת בעיקר על מצות שמיטה
ופרשת בחוקותי על מה יקרה אם חלילה לא נלך בדרך השם
ואנחנו נדבר בעיקר על פרשת בהר ועל מצוות השמיטה

פרשת בהר מטמיעה לנו השבוע חזק את ערך האמונה וההודיה להשם
את ערך הידיעה שהכל מדוד ספור ומנוי ומדויק מלמעלה
וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד

וכך אומרת לנו התורה:
" וידבר השם אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל
כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם
ושבתה הארץ שבת להשם
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך
 ואספת את תבואתה"

ובהמשך
"וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו"?!
והפסוק ממשיך ומשיב: "וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשות את התבואה לשלוש שנים וכו' "

שמיטה.
מה המשמעות של מצוות שמיטה
מה הרעיון של שש שנים ואח"כ שבת
שנה שלמה של שבת
ולא סתם שבת
אלא שבת להשם
הרבה דנו בענין למה כתוב שבת להשם
ולא רק שבת
והסיבה היא באמת כי בסופו של דבר לבן אדם קשה עם מצוות השמיטה
קשה לו לראות את האדמה נבולה
את הפרחים הכמושים
את הפרדסים שגדלים בלי צבע וצורה
ואת השדות שמעלים קוצים
ואין לאל ידו להושיע אותם
הוא שמט
הוא שמוט
אבל הדבר שהכי יכול להחזיק בן אדם
בזמנים של קושי
המילה שהכי יכולה לעורר בן אדם
בזמנים של אתגר
זה התוספת של "להשם"
שבת להשם
אני לא עושה את זה בשבילי אבאלא
קשה לי עם מצוות השמיטה
וכן, אני יודע שהבטחת "וציותי את ברכתי"
אבל קשה לי עם האמונה הזאת
קשה לי לחכות ולראות את ברכתך
אבל מה אבאלה שבשמים
אני עושה את זה בשבילך
שבת להשם
רש"י הקדוש כותב - לשם השם
לשם שמים שלך בלבד
כדי שיתגדל ויתקדש שמך בעולם
כי אתה אמרת
כי אתה הבטחת
כי זה אתה
ואין עוד מלבדך.

מצוות שמיטה בעצם פותחת לנו ראיה מרחבית של אמונה
היא מעמיקה אצלינו את הידיעה שהכל מאיתנו יתברך
והוא ורק הוא פותח את ידו ומשביע לכל חי
הוא ורק הוא ובלעדיו אין לנו כלום
וזה כל כך מרגיע.
מרגיע?
כן מרגיע.
קראתי השבוע בעיתון המודיע
בתוספת של מדורים שמחולקת כל יום שלישי
את הטור של הרב צישינסקי
אני מאוהבת בטור הזה והוא כמעט תמיד שווה קריאה
אז השבוע הוא הביא בכותרת מספר רנדומלי
כמו 110-84-39
וכמר כך, (אני מביאה רק את הרעיון במילים שלי. הוא כתב את זה שונה וכנראה יפה ומדויק יותר)
בן אדם קם בבוקר כל יום עם לחצים מלחצים שונים
עם כאבים מכאבים שונים
והוא  מודאג
מה זה מודאג?
מודאג מחינוך הילדים,
מודאג מהפרנסה,
מודאג מהבריאות,
מודאג מעצמו, מודאג מהמשפחה שלו,
מודאג
ולחוץ
אז בואו נקרא לבן אדם הזה
נצא איתו החוצה לשדה /לפרדס או לכל מקום אחר
ונבקש ממנו
גש בבקשה לשורה ה110
וחפש שם את הצמח מספר 84
הבט בעלים שלו וחפש את העלה ה39
מה תראה בו?
הוא חי.
הוא מלבלב
הוא ירוק
הוא רענן
חשוב רגע עליו - אולי גם הוא מודאג
הוא הרי אחד מכל כך הרבה שורות של צמחים
אחד מכל כך הרבה יחידים בשורה
עלה אחד מכל כך הרבה עלים בצמח
מי אמר שיגיע לו כל המים?
מי אמר שלא תבוא אליו תולעת?
אולי בכלל תדרוס אותו חיה?
הוא נראה לך מודאג?
מן הסתם לא.
כרגע הוא ירוק
כרגע יש לו מים
כרגע הכל פורח מלבלב ועליז
ויש מי שהשקה אותו גם הבוקר
יש מי שהוריד עליו טל
והוא מאמין בו
מאמין ובוטח הו שיתן לו הלאה חיים של שפע ברכה ולבלוב
והמישהו הזה
זה אותו אבאלה שבשמים שדואג לנו
והמישהו הזה זה אותו מלך עולם שדואג גם לנו
אז אם לעלה  ההוא
העלה ה39 בפרח ה84 שבשורה 110 הוא דאג
יש לנו בכל הווא מינא שהוא לא ידאג לנו?
הבנים האהובים שלו? נסיכי הכתר ?
אז על מה הלחץ שחונק לנו את הלב
על מה החרדה שלופתת לנו כל כך את קנה הנשימה
הכל הרי כל כך מדוד וספור ומדויק
הכל כל כך ממנו
וזה הכל טביעות אצבעותיו
אז אם כל עשב מסוגל לשיר את שירת הבריאה
על הדיוק הזה והעין שרואה מלמעלה
אנחנו מה נשיר ונזמר לו?

השבוע חגגנו לג בעומר
בל"ג בעומר אנחנו שמחים ורוקדים גם על כי פסקה המגפה
מגפה בה נהרגו 24000 תלמידים
עשרים וארבע אלף!!!
800 לוויות ביום
יום בו הסתיימה המגפה כי פשוט כבר לא היה מי שימות
כל תלמידיו של רבי עקיבא
כל מה שלמד הוא בעצמו 24 שנים מחוץ לבית
כל מה שהשקיעה בו רחל החל מגיל 40 ועד גיל 64
הכל פרח נגוז ועלה השמימה בסערה
ואנחנו שמחים על כי המגפה הסתיימה?
ברור שהיא הסתיימה
אין כבר את מי להרוג
כולם מתו במגפה
אז על מה השמחה הגדולה?

בואו נלך אחורה לתקופה של רבי עקיבא ונבין
רבי עקיבא נשאר ללא תלמידים
כל יום הוא היה ב800 לוויות
כל יום הוא היה ב800 הספדים
לא הספדים על אנשים קטנים
על אריות שבחבורה
על אנשים גדולים וצדיקים
קדושי עליון
ומה הוא עושה?

בל"ג בעומר
יורד רבי עקיבא לרבותינו שבדרום
לוקח לו חמישה תלמידים חדשים
וביניהם את רבי שמעון בר יוחאי
ומתחיל מהתחלה!
לא לחץ שחונק בגרון על מה שיהיה
לא לב שבור ומרוסס על מה שהיה
ולא קריאת תיגר לאלוקי השמים על מה שקרה
אלא אמונה בלב שלם ומבט בוטח לעתיד
רבי עקיבא מתחיל מהתחלה
ומפיץ לנו תורה מחדש
מהם, 

מחמשת התלמידים הללו
נפוצה תורה לישראל
ואת ההתחלה הזאת
את התרוממות הרוח הזאת
את האין יאוש בעולם כלל
את הכל מה דעביד רחמנא לטב עביד
את זה אנחנו חוגגים
ואת הכוחות הללו אנחנו מקבלים
בלג בעומר
בפרשת בהר
ואם ירצה השם בכל עת תמיד.