ראש מעל המים: דבר תורה לקראת פרשת כי תשא - מאת הרב מנדל

כתוב בפרשה "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם". פירש בספר דברי ישראל, "תשא" מלשון הגבהה הוא. משל לאדם הטובע בים. כל זמן שראשו מבחוץ ואינו שוקע, הים לא יזיק לו. כך יאמר על פרנסתו של אדם אשר, נמשלה לים (כמו שמובא בחז"ל, "קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף"). הדאגות וטרדת הפרנסה הם גלי הים, והעיקר הוא לשמור ולהגביה את ראשו, כך שהראש לא יהיה שקוע בתוך גלי הים. וזהו "כי תשא את ראש בני ישראל" - העיקר להגביה הראש והמוח לפקודי ה'.
 
וכך ביאר האדמו"ר מקאצק את הפסוק בתהילים, "יגיע כפיך כי תאכל". בדווקא אמר "יגיע  כפיך" - לא יגיע ראשך. לומר שאף שפעמים על האדם להתעסק בפועל ידיו, לצורך פרנסה או לשאר עניינים, מכל מקום יראה לעסוק בהם רק בידיו, אך ראשו ומחשבתו לא ישקעו עם ידיו בפועל הגשמי.
 
וכן כתב בספר פלא יועץ: "שיאמין באמונה שלימה שאין אדם נוגע במה שמוכן לחבירו, ואפילו אם הוא יחיד בעולם - לא יעדיף להרויח יותר ממה שגזור עליו. ואם יתווספו סוחרים כמותו לאלפים ולרבבות, לא יחסר ממה שקצוב לו".
 
על כל לא יועיל לאדם שיצרף את כל כולו ראשו ורבו ליגיע כפיו, כי כל הנקצב לו ממילא - בוא יבוא אליו בכל אופן. (באר הפרשה)
 
שבת שלום
הרב מנדל