גם אתם יכולים: 5 דרכים להביא לנפילת האויבים

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

חמש דרכים להביא לנפילת האויבים

א. לקבוע מקום לתפילתו – כמו שכתוב בגמרא מסכת ברכות (דף ז עמוד ב) ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחי, כל הקובע מקום לתפילתו, אויביו נופלים תחתיו, שנאמר "ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה". 

וביאר העיון יעקב, על פי דברי הגמרא שם (דף ו עמוד ב) שכל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו, ולכן ממילא אויביו נופלים תחתיו, וכמו שנפלו הארבעה מלכים לפני אברהם.

המקור לכך שצריך לקבוע מקום לתפילתו - אומרת הגמרא (שם) שלומדים כן ממה שכתוב "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר "ויעמוד פנחס ויפלל".

וכן הוא להלכה בשלחן ערוך (סימן צ סעיף יט) יקבע מקום לתפילתו, שלא ישנהו אם לא לצורך. ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע. וכתבה המשנה ברורה שם, שתוך ארבע אמות חשוב מקום אחד, כי אי אפשר לצמצם.

והובא בשם הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ש"קביעות מקום לתפילה" נחשבת אף אם קובע עצמו בכל אחת משלוש תפילות היום בבית כנסת אחר, או בבית כנסת אחד לחול ובאחר לשבת (הליכות שלמה חלק א' פרק ה בדבר הלכה אות ב).

ב. לקבוע מקום ללימוד התורה – כך גרסת השאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא יט) כל הקובע מקום לתורתו, אויביו נופלין לו תחתיו. וכן הוא להלכה ברמ"א אורח חיים (סימן קנה סעיף א) ובמשנה ברורה שם, שצריך אדם לקבוע תורתו בבית המדרש, ושם יהיה לו מקום קבוע לתורה.

ג. לעסוק בתורה ובגמילות חסדים – יש דעה בגמרא בבא קמא (דף יז עמוד א) שכל העוסק בתורה ובגמילות חסדים, אויביו נופלין לפניו כיוסף שכתוב בו "בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ".

ד. לומר לפחות את התחלת "אדון עולם" בכוונה – כמו שכתב בספר מטה משה (סימן לא) שמצא כתוב, שכל מי שמכוון בעת התחלת אדון עולם, כתב רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון, ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפילתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה וביום הכיפורים בתפילתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו, ועליו אמר שלמה המלך עליו השלום "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו.

ה. על ידי קיום מצוות עונג שבת – כך כתב בספר ליקוטי מוהר"ן (קמא תורה נז) שבזכות עונג שבת אויביו נופלים לפניו. ועל שם זה נקרא שבת, כי בסגולתו "להשבית אויב ומתנקם".