האם הגאולה תבוא מדרך נס או בדרך הטבע?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בטורו הקבוע בעתיון "בשבע" עוסק הרב אליעזר מלמד בשאלה האם הגאולה תבוא בדרך נס או בדרך טבע.

המאמר שלפניכם:

"גאולת ישראל, היינו קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, צריכה להתקיים בדרך הטבע. שכן מצוות העלייה לארץ וההתיישבות בה היא מצווה מעשית המוטלת על כלל ישראל ועל כל יחיד ויחיד מישראל, והיא מתקיימת כאשר ארץ ישראל מיושבת על ידי ישראל ותחת ריבונות ישראלית (ראו פניני הלכה העם והארץ ג, א-ג).

נמצא שהחטא שגורם לעיכוב הגאולה הוא ההתרשלות הלאומית מארגון קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, והתרשלות כל יחיד מישראל מהעלייה לארץ וההתיישבות בה.

וכן מצינו בגאולה השנייה, בימי החזרה מבבל והקמת בית המקדש השני, שרוב ישראל לא עלו לארץ, ולכן עם ישראל לא הצליח להשיג ריבונות על הארץ, ולא שרתה השכינה בבית המקדש ולא התחייבנו בתרומות ובמעשרות ובשביעית מהתורה (ראו פניני הלכה כשרות יב, יא). לכן אמר ריש לקיש שהוא שונא את בני בבל שלא עלו לארץ בימי עזרא, שבעטיים השראת השכינה במקדש הייתה חלקית, היישוב בארץ היה חלש, ולבסוף בית המקדש השני נחרב וישראל יצאו שוב לגלות ארוכה (יומא ט, ב).

הטוענים שהגאולה צריכה להתקיים בנס

יש טוענים שאומנם נכון שעיקר הגאולה הוא קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, אלא שהם צריכים לבוא מאת ה' באותות ובמופתים. וכן למדו מפשט הפסוקים, שה' הוא שיקבץ את הגלויות ויישב את הארץ, שנאמר: "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך, ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נידחך בקצה השמיים - משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם ייקחך. והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, והיטיבך והרבך מאבותיך" (דברים ל, ג-ה). וכן נאמר: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל לו, כד). וכן בפסוקים נוספים בתורה ובנביאים.

כוונת התורה שה' יעזור בדרך הטבע

אולם כוונת התורה שה' יעזור בידי ישראל לקיים את המצווה, שכן בלא עזרת ה' שום מאמץ אנושי לא יישא פרי. ואם לא נבאר כך, נבטל חס ושלום את המצווה שציווה ה' את ישראל ליישב את הארץ, שנאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ" (במדבר לג, נג-נד). ונאמר: "וירשתם אותה וישבתם בה" (דברים יא, לא).

קידוש השם בדרך הטבע ובדרך נס

יש טוענים שאם הגאולה תהיה בדרך הטבע לא יהיה בכך קידוש השם, כי רק על ידי אותות ומופתים הוא יתקדש. אולם האמת שקידוש השם הגדול הוא כאשר בני ישראל הולכים בדרכי ה', וה' מברך את מעשה ידיהם בדרך הטבע, וכפי שמבואר בתורה (בפרשות בחוקותיי וכי תבוא). כי אז השמיים והארץ מתחברים, וברכת ה' שופעת בכול, וכל הבריאה אומרת שירה, ומתגלה "כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט). וכפי שכתב רבי דוד טֶבְּל, שכאשר ה' מנהיג את העולם בדרך נסתרת תחת כנפי הטבע, זוהי ההנהגה "העולה על כולנה... בשולחו הברכה במעשה ידיהם... כאשר היה העניין במלחמותיו של דוד", והיה בזה קידוש השם יותר גדול מאשר בנס שעשה ה' לחזקיהו במלחמתו בסנחריב. לכן דוד המלך לא ביקש מה' שיעשה לו נס. "כי דוד המלך ע"ה שיער בנפשו, כי הוא נכון ומעותד להיות מרכבה לקבלת השפע, אף ביצוריו, עורקיו וגידיו החומריים... והרצון שיהיה הוא בעצמו המכה אותם, והיא הגדולה שבמעלות" (נחלת דוד דרוש א).

משמעות תיאור הגאולה בדרך נס

שני פירושים נאמרו לכך שהנביאים תיארו את הגאולה בדרך נס (ישעיהו יא, א-י; ל, כה-כו; יחזקאל לח, יח-כג, ועוד), ושניהם אמת. האחד הוא לבאר בכך שה' יעזור לישראל להצליח לעלות לארץ וליישבה. והצד הניסי שבתיאורים נאמר בלשון משל, כדי לתאר את גודל הפלא של קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ שהייתה שממה וחרבה ותהפוך לפורחת ומשגשגת, מה שלא אירע לשום עם ולשום ארץ. וכן מה שנאמר שיָגור זאב עם כבש, היינו שרשעי העולם שנמשלו לזאבים לא ירשיעו להרוג (רמב"ם הלכות מלכים יב, א).

השני, הוא שהתיאורים הניסיים נאמרו על עולם הבא, שלאחר ימות המשיח והגאולה, שהוא אכן מעל ומעבר לטבע העולם הזה וכולו נס בשבילנו. זהו שאמרו חכמים: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" (סנהדרין צט, א), הרי שגם בימי הגאולה עולם כמנהגו נוהג, אלא שישראל בני חורין בארצם ויכולים לבחור בטוב, ורק לאחר מכן בעולם הבא, הטבע כולו ישתכלל ויתעלה.

העידוד והסיכון

אומנם לעיתים מצינו בדברי ראשונים ואחרונים שכתבו על הגאולה הקרובה שתתקיים בדרך נס, בניגוד למצוות יישוב הארץ, שכפי שלמדנו היא מצווה מעשית שצריכה להתקיים בדרך הטבע, ובניגוד לייעודם של ישראל לגלות את דבר ה' בדרכי הטבע. ואולי חששו שמא יתייאשו ישראל מגאולתם, אחר שנראה היה לכאורה שאין סיכוי לפעול למען קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ, ולכן עודדו את רוחם בתקווה לגאולה ניסית שמעל הטבע. ויש בזה אמת, כי גם כאשר הגאולה מגיעה מתוך ייסורים ובדרך הטבע, יש בה צד של נס שלא ייאמן. אולם מרוב דיבורים על גאולה ניסית נשכחה המצווה לעשות הכול כדי לעלות לארץ וליישבה, וכך כאשר ניתן היה לעלות לארץ, נשארו בגלות והגיעו עלינו צרות גדולות ונוראות: השואה, שלטון הרשע הקומוניסטי וההתבוללות. ייתכן שלא הייתה ברירה, ובלא תקוות הנס לא היינו שורדים, אולם המחיר של ההישענות על הנס היה כבד מנשוא.

אכן אם היו לומדים את התורה כראוי, היו מבינים שמצוות יישוב הארץ מחייבת את ישראל בכל דור לעשות כל מה שאפשר כדי לעלות לארץ, וממילא בעת החדשה, כאשר נוצרו תנאים מתאימים, על פי התורה היה צריך לעלות לארץ ולבנותה ולקדם בכך את תהליך גאולתם של ישראל.

דברי הרמב"ם

וכן מצינו שרבים מחכמי ישראל, ובראשם רבי עקיבא, קיוו שבר כוכבא יהיה המשיח, ואם הגאולה תלויה בניסים לא היה אפשר להעלות על הדעת שבר כוכבא יהיה המשיח, שהרי כל פועלו למען עצמאות ישראל היה בדרכי הטבע. וכן כתב הרמב"ם: "אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים. אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות. כיוון שנהרג - נודע שאינו משיח. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת" (הלכות מלכים יא, ג).

דברי האחרונים

וכן כתב הרב צבי הירש קלישר בספרו 'דרישת ציון': "גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים (מחכים) לה, אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה' יתברך שמו משמים ארץ, לאמור לעמו צאו! או ישלח משיחו כרגע מן השמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים ירד" (גאולת ציון, מאמר א). אלא הגאולה תבוא על ידי שישראל יתעוררו לעלות לארץ וליישב אותה, ומתוך כך יתקיימו בנו כל דברי הנביאים.

וכך כתב חברו הרב אליהו גוטמכר: "רבים טועים בחושבם שיהיו יושבים... כל אחד כפי דרכו בביתו, ופתאום ייפתחו שערי רחמים ייעשו מופתים בשמים ובארץ, וכל יעודי הנביאים יתקיימו וייקראו ממקום שבתם. אבל לא כן הוא", אלא יצטרכו לפעול באופן טבעי לעלות ולהתיישב בארץ (שיבת ציון, עמ' 261-260 במהדורת הר ברכה).

וכן כתבו רבים, ומהם המלבי"ם: "כי הגאולה תצמח לאט לאט... ויהיה יישוב ארץ ישראל קודם ביאת המשיח" (שם, עמ' 196). וכן כתב הרב יהושע מקוטנא שמצווה לעלות לארץ וליישבה, "כי הקיבוץ (גלויות) הוא אתחלתא דגאולה" (ישועות מלכו יורה דעה סו). וכן כתב הנצי"ב (שם, עמ' 205-200).

תהליך התשובה והגאולה

מעיון בדברי התורה (דברים ל, א-י), והנביאים (יחזקאל פרק לו), למדנו שתהליך הגאולה יתרחש באופן שבתחילה ישובו ישראל לזהותם היהודית, יעלו לארץ ויישבו אותה, וזה נקרא "ושבתָ עד ה' אלוקיך", ולא "עד" בכלל, ומתוך כך ימשיכו להתקדם עד שישובו בתשובה שלמה "אל ה' אלוקיך". כך כתב ולימד הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ('המדינה כהתקיימות חזון הגאולה', לנתיבות ישראל ח"א עמ' רפא במהדורת בית אל). וכך כתב לפניו הרב אלקלעי בשם הרב יהודה ביבאס (כתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' 20, ח"ב עמ' 324). וכך כתב הרב טייכטל בספר 'אם הבנים שמחה' (עמ' קט-קכ), על פי מקורות רבים, "שעיקר התשובה (בשלב הראשון של הגאולה) היא החזרה וההשבה לארץ ישראל, נמצא דבזה מקיימין כל אותם שנטו מדרכי התורה והמצוות בעוונותינו הרבים, את התשובה שמצפה ה' יתברך... ואחר כך יפתח הקדוש ברוך הוא את ליבם בפתח גדול, ויטה את לבבם לאהבה אותו ולעובדו בכל לבב".

בזכות העוסקים במצוות יישוב הארץ אנו זוכים להיגאל

כתב מרן הרב קוק: "שואלים: במה זכה דורנו לגאולה? התשובה פשוטה היא, הוא זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה שבכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל. ולא רק עסק, אלא הוא עוסק ויעסוק בלא הרף בגאולתו, וכוח אלוקי זה מרוממהו ומשגבהו בישועה" (שמונה קבצים ז, רא)".