החטוף ששוחרר בפוסט מטלטל: "שואלים אותי: ״מה באמת לא הייתה אופציה להשתלט עליהם?״

לא שוכחים את מי שאוהבים. תיקון הנפטרים הגדול ביום הילולת האור החיים הקדוש - לחצו כאן למסירת שמות יקיריכם >>

"זו לא עוד סתם הודעה ארוכה שתשכחו ממנה מחר.
הסיסמאות ״תחזירו אותם הביתה עכשיו!״ או ״יחד ננצח״ נחמדות אבל בשביל מי שנמצא שם בקור, בלי משאבים כל כך בסיסים, בלי זמן ליום או ללילה הן לא עוזרות".

כך נפתח הפוסט של ליאם אור.

ליאם היה חטוף בשבי חמאס ושוחרר, אך דרור אור - דודו - עדיין שבוי. ליאם החליט לכתוב פוסט על שעבר עליו, כדי שנבין יותר מה השבויים חווים זה זמן כה ממושך.

"צריך לפעול, להגזים, כי זאת הדרך היחידה שבאמת תעזור.
זאת הדרך היחידה", הוא ממשיך וכותב. "ומי שלא מקבל את זה כנראה לא קשור ישירות לאותה שבת. זה לא היה סתם אירוע והוא לא נגמר עד שכולם חוזרים. זה לא סתם - זאת המציאות.
אתם אולי קוראים את זה אבל יש אנשים שלא יכולים לקרוא את זה ובשבילם אתם צריכים לפעול.

"כל מה שאני רציתי כשהייתי שם, זה לחזור הביתה, שוב לשלוט על החיים שלי חשבתי הרבה על זה שאני שם לא יכול לעשות כלום. כלום.

"שואלים אותי: ״מה באמת לא הייתה אופציה להשתלט עליהם?״. נשמרנו על ידי 8 מחבלים עם רובים שלא היססו לכוון אלינו על כל תזוזה חשודה. אני רק רציתי שיהפכו את העולם בשבילי.

אני לא רציתי לדעת שעשו הכל אני, רציתי לראות שעשו הכל. אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם על כל מה שעשינו עד עכשיו, אבל כל עוד לא חיבקנו את האהובים עלינו ששם אם הם היום בחיים, אז עדיין לא עשינו מספיק.

"אני זכיתי שיצאתי ובסוף אני יודע שיצאתי בזכות אנשים שאוהבים אותי ובזכות המשפחה שלא הפסיקה להלחם, וחייב לציין ספציפית את אבא שלי שהגיע לאנשים ובאמת בזכותו בסוף יצאתי. אני גאה להגיד שאם הוא לא היה ועוד פעולות מסוימות, אני עדיין הייתי שם. אז תפעלו. באמת, מחוץ לגאג׳ט".

הוא מסיים בקריאה כואבת:

"אולי אלו לא אחים שלכם שסובלים אבל אם אתם קוראים את זה, סימן שזה חשוב למישהו אחד שאתם בקשר איתו, בשבילו - הוא או היא לא ישנים.
צאו להפגין. תפעילו לחץ על מי שיכולים להשפיע כל דבר עוזר.
ליאם אור נסאר".