מה הקמיע לשמירה שמביא הרב אלימלך בידרמן לתלמידי הישיבות?

רבי אלימלך בידרמן הוא משפיע חסידי. לקראת תקופת בין הזמנים המתקרבת הוא דרש בפני תלמידי הישיבות על הדבר שצריך להקפיד עליו בזמן זה:

"כבדו את הוריכם, זה חמורה שבחמורות", אמר.

את נושא כיבוד אב ואם הוא הדגיש גם בשנה שעברה בפני התלמידים.

"זה לא חידוש שלי", המשיך ואמר, "מדובר במצווה דאורייתא, אותה כינו חז"ל 'חמורה שבחמורות'".

"כשם שיש מצווה ללמוד את הלכות חג בחג שלושים יום קודם החג, כך צריך כל בחור ללמוד היטב ולשנן את הלכות כיבוד אב ואם קודם צאתו לביתו", הוסיף כשהוא מביא את דברי בעל 'החזון איש' זצ"ל.

'אביו ואימו הם יותר טוב מ'קמיע' לשמרו', ציטט את רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו, ואז תהה בפני התלמידים:

"ומי מאיתנו לא מחפש כיום קמיע לשמירה?!".

וכך נכתב בספר "פניני הלכה" על מצוות כיבוד אב ואם:

"מצוות עשה מן התורה, שיכבד אדם את אביו ואת אמו, ויירא מהם, שנאמר (שמות כ, יב): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ", וכן נאמר (ויקרא יט, ג): "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ". ואמרו חכמים (קידושין ל, ב), השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום, שנאמר (דברים ו, יג): "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", ונאמר (שם י, כ): "אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ תִּירָא".

ויש להבין, מדוע תופסת מצוות כיבוד הורים מקום נכבד כל כך, עד שהושוותה לכבוד שמיים? ההסבר הוא, שאכן, אדם שאיננו מכבד את הוריו, אינו יכול להגיע לאמונה בה'. אדם שאינו מכבד את הוריו, הוא אדם אנוכי, שחושב רק על עצמו, על הנאותיו וצרכיו הפרטיים, הוא אינו מרים את מחשבתו אל אלה שעזרו לו וגמלו עמו חסד. שאלות כגון: מי טיפל בו בילדותו ומי סעדו בעת חוליו, אינן מעניינות אותו, הוא עסוק בעצמו בלבד, וחושב שהכל מגיע לו, ולכן אינו מעלה בדעתו שהוא צריך להכיר טובה למישהו. אדם כזה כמובן שלא יחשוב על הבורא, הטוב והמטיב, המשגיח ודואג לאדם בכל עת. לא מעניין אותו בזכות מי הוא חי, מי מוריד את הגשם, מי ברא את השמש ומי נפח בו רוח חיים. הוא אינו מסוגל להאמין, ואינו מעוניין לדבוק בה' וללכת בדרכיו ולהוסיף טובה וברכה לעולם.

על כן השוותה התורה את כבוד ההורים לכבוד שמיים, שהרי מי שמכבד את הוריו, מכין את נפשו למחשבה של אמונה, למחשבה של הכרת תודה. הוא מתרגל לחשוב על שורשי הדברים, ומתוך ההתבוננות בהוריו והכרת הטוב כלפיהם, ימשיך הלאה לאמונה בבורא העולם, "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיהו מ, כו).

עתה אפשר להבין מאמר נוסף של חכמים: "שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה אביו ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו, אומר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין ל, ב)".