הרב דב הכהן קוק: אילו מילים שיש לכוון בהן בתפילה להחזרת החטופים

לאחרונה הכריז הרב דוד קוק, בנו של הרב דב הכהן קוק, כי אביו הורה לכוון במילים מסויימות בתפילה למען החזרת החטופים והשבויים.

המילים שעליהן יש לכוון הן:

 "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ".

עוד אמר הרב דוד קוק:

"אנחנו במצבים הכי קשים. קשים ביותר. צריך לכוון עליהם (על החטופים) במילים "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ". כולם להזכיר אותם ולהתפלל עליהם".

כדי להדגים כמה כוח גדול יש לתפילה על החטופים, פירסמה אשת התקושרת סיון רהב מאיר, מכתב מרגש שקיבלה:

"שלום סיון, שמי נעמה ישורון. בשבוע שבו אורי מגידיש חולצה משבי החמאס, התכנסנו נשות היישוב שלנו לתפילה והפרשת חלה למען החטופים.

הדברים של מגי, אמא של אורי, חיזקו אותנו להמשיך להתפלל ולא לאבד תקווה. במהלך הערב חילקנו בינינו דפים עם תמונות ושמות החטופים לתפילה.

קיבלתי דף עם תמונות מחייכות וחיות כל כך, ומאז התחלתי להתפלל על גבריאלה, מאיה, קלרה, פרננדו ולואיס.

את הדף הנחתי ליד נרות השבת. כל בוקר הדלקתי נר, נתתי צדקה והוספתי 5 פרקי תהילים.

כל כך שמחתי כשקלרה, גבריאלה ומאיה חזרו לפני כחודשיים, ואתמול - הושלמה התפילה האישית שלי. גם פרננדו ולואיס שוחררו על ידי לוחמינו הגיבורים.

התפילה חיברה אותי לאנשים שלא פגשתי מעולם, ושנכנסו עמוק לליבי.

בפסוק הראשון בפרשת השבוע, פרשת 'תרומה', כתוב כך: 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ'. אחרי יציאת מצרים, אלוקים מבקש שנתחיל לעשות בעצמנו. 'ויקחו לי תרומה'. כשאנחנו בוחרים לתת, לתרום, להתנדב, לפתוח את הלב – אנחנו פוגשים את אלוקים.

לפעמים תרומה היא עניין חומרי – בפרשה תורמים כסף וזהב ועצים ובדים כדי לבנות משכן, ולפעמים תרומה היא תפילה, מחשבה ותקווה.

אני שומרת מעכשיו למזכרת, בצד, את הדף עם התמונות של חמשת בני המשפחה שחזרו. שיתקבלו כל תפילותינו.

נעמה ישורון, אימא לשישה, נשואה לנריה (אל"מ בצה"ל), היישוב עלי".

קראו את התפילה לשלום החטופים:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הַאֲזִינָה לְקוֹל בִּכְיֵנוּ וּלְאֶנְקַת לִבֵּנוּ, רְאֵה אֶת צַעֲרֵנוּ וְעָנְיֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִמְּצוּקָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה. קְרוֹבֵי נַפְשֵׁנוּ, נָשִׁים וִילָדִים, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת, אַחִים וַאֲחָיוֹת וּשְׁאָר אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נֶעֶקְרוּ מִתּוֹכֵנוּ. הֵם לֻקְּחוּ בַּשֶּׁבִי וְעִקְּבוֹתֵיהֶם לֹא נוֹדָעוּ. הֱיֵה נָא אַתָּה אֵל שַׁדַּי – מָגִנָּם שֶׁל כָּל הַשְּׁבוּיִים, שְׁמֹר עֲלֵיהֶם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, תֵּן לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּעִנּוּיִים מִידֵי מְעַנֵּיהֶם מְחָרְפֵיהֶם וּמְגַדְּפֵיהֶם. הַמְצֵא לָהֶם חִיּוּת, לְמַעַן יִזְכּוּ לָשׁוּב אֶל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, [וּתְזַכֵּנוּ כֻּלָּנוּ כְאֶחָד לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְלֵמָה לְפָנֶיךָ]. וְהַיְלָדִים וְהַתִּינוֹקוֹת הָרַכִּים, אֵלֶּה שֶׁנִּגְזְלוּ מֵחֵיק אֲבִיהֶם וְאִמָּם, עֲשֵׂה נָא שֶׁיִּתְגַּלּוּ וְיִזְכּוּ לָשׁוּב אֶל אֲבוֹתֵיהֶם כְּבִימֵי צֵאתֵנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

הֲרֵינִי מְנַדֵּב צְדָקָה לְמַעַן עֲנִיִּים, וּבִזְכוּת זֶה חוּס וְהוֹשַׁע אֶת (להגיד את שמות החטופים)

אֲשֶׁר לֻקַּחוּ בַּשֶּׁבִי וְהָבֵא אוֹתָם בְּשָׁלוֹם בַּחֲזָרָה אֶל בְּנֵי בֵּיתָם. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, עֲשֵׂה חֶסֶד וְרַחֲמִים לְכָל הַקּוֹרְאִים אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. חוּס נָא וְרַחֵם עַל שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי. הָגֵן עַל קֹמֶץ שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה הַקְּטַנָּה, כְּשֵׁם שֶׁהוֹשַׁעְתָּ אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ מִיַּד נִמְרוֹד, וְאֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ מִידֵי עֵשָׂו וְלָבָן, וְאֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִיַּד פַּרְעֹה, וְאֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִיַּד גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי, וְאֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַדְנֶצַּר, וּכְשֵׁם שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת דָּנִיֵּאל מִגֹּב הָאֲרָיוֹת, וּכְשֵׁם שֶׁהִצַּלְתָּ אֶת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר מִיַּד הָמָן הָרָשָׁע – כֵּן תּוֹשִׁיעַ וּתְחַלֵּץ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִידֵי שׂוֹנְאָיו, וְתִשְׁלַח לָנוּ גּוֹאֵל הַצֶּדֶק שֶׁיִּגְאָלֵנוּ מִן הַגָּלוּת הַמָּרָה, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן.