מסירות הנפש של החטופים: "לקחו נייר טואלט, ושמו על הראש ככיפה. עומר אמר את הברכה של הקידוש ועשו "המוציא" על המלח"

איתי רגב הוא חטוף שעדיין נמצא בשבי עזה. אנשים שהיו עימו סיפרו עליו:

"איתי רגב סיפר שעומר התחזק מבחינת האמונה. הוא היה שומר שבת".

אמו, שלי יום טוב, אומרת על כך:

"אני אמרתי - מה זה לשמור שבת? איך אפשר לשמור שבת בשבי? עומר, מאז שהוא ילד קטן, הוא זה שמקדש. וכשהם היו שם יום אחד נתנו להם מיץ ענבים, והם קיבלו בייגלה עם מלח. אז הם הוציאו את המלח מהבייגלה. על יום שישי הם היו... לקחו נייר טואלט, ושמו על הראש ככיפה. עומר אמר את הברכה של הקידוש ועשו "המוציא" על המלח".

היא מסכמת במילים המצמררות:

"אז גם שם הוא הצליח לקיים את המצווה של הקידוש. גם שם הוא עומר".

עילי ברעם הי"ד שנהרג בטבח בשמחת תורה, היה אחיינו של השחקן והמנחה גיא זוארץ. 

זוארץ החליט לשתף את הדברים שכתבה עליו אימו של עילי:

"משתף את הפוסט של אחותי הגיבורה עדיטל, שמתמודדת עם הכאב הגדול ביותר. היא משתפת באומץ. אני אוהב אותך, אחותי שלי. עילי איתנו לנצח".

ואף כותבת האם:

"אני כל הזמן מוצאת אותי 'בורחת' לחו"ל. הכאב הפנימי שלי מהאובדן של עילי, עם הרעש מבחוץ כשאנחנו במלחמה, עלול להיות מחריש אוזניים. דיבורים מלאי פחדים, המשפט 'הותר לפרסום' מכווץ לי את הלב המרוסק, חרדות מהסביבה ומהמציאות – לי קשה.

"קשה לי לחיות במציאות כזו, קשה לי להישאר איתנה כשהרשת והטלוויזיה מוצפות בהפחדות ושמועות מטרידות. אני יודעת שיש בתוכנו מקור של שלווה ואמת, נשמתנו הפנימית, ואני עובדת על זה כל יום, דקה ורגע. אם נצליח להתרכז בה, למצוא את הדממה שבתוכנו, נוכל לשאוב ממנה כוח להתגבר על הרעשים החיצוניים. בואו, זו לא משימה קלה, היא דורשת אומץ רב וריכוז, אך היא אפשרית.

"בואו ננסה להפנות את תשומת לבנו פנימה, אל מקור השקט והבהירות שיש בכולנו. נניח לאור הפנימי הזה לזרוח ולהשפיע על העולם סביבנו, במקום לתת לכאוס החיצוני לשלוט בנו. הכאוס עדיין כאן, אנחנו עדיין כאן, חייבים למצוא את השקט הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו, אחרת נתפרק לפני שהמדינה תתפרק".

זוארץ הוסיף:

"חושב על עילי שלנו. כמה האור שלו חסר לנו. מתי נתעורר מחלום הבלהות הזה?".