ברכת מזוזה

ברכת המזוזה
תקנו חכמים, שלפני שיקבע אדם את המזוזה בפתחו יברך ברכה. תפקידה של הברכה הוא לרכז את הכוונה והמחשבה לעשיית המצווה, שהרי אפשר לעשות מעשים רבים תוך פיזור הדעת ואי שימת לב, וכדי שהמצוות לא יעשו כמצוות אנשים מלומדה, תקנו חכמים לברך ברכה לפני עשייתן.

הואיל וזה תפקידה של הברכה, ברור שיש לברכה לפני עשיית המצווה ולא לאחריה, וכן ברור שצריך לברך ממש סמוך לעשייתה, ולא זמן רב לפני כן. וכך עושים: מניחים את המזוזה במקום המיועד לה, ומכינים את המסמרים או את הדבק שבעזרתם יחברו את המזוזה לפתח, מברכים, ומיד לאחר הברכה קובעים את המזוזה.

שני חלקים עיקריים ישנם בברכה, הראשון מזכיר שה' אלוקינו הוא מלך העולם, והוא זה שממנו באה הברכה לעולם, ובחלק השני אנו ממשיכים ואומרים, שה' אלוהינו הוא שציוונו לעשות את המצווה הזו.

וזה נוסח ברכת המזוזה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה". ונוסח זה טוב דווקא לאדם הקובע מזוזה בביתו, שהוא יכול לומר אשר ציוונו לקבוע מזוזה, מאחר שהוא עצמו נתחייב במצווה זו. אבל אדם הקובע מזוזה בבית חבירו, יברך בנוסח שונה מעט: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על קביעת מזוזה", כלומר על המצווה הכללית של מזוזה שכל ישראל שייכים אליה (רמב"ם הל' ברכות יא, יג).