בעלה של צאלה גז הי"ד: "שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים שהיא מתה וכל פעם ענו לי כן"

רבני מוקד תהילים ארצי יתפללו עבורכם ביום ט''ו באב לזיווג הגון בציון התנא רבי יונתן בן עוזיאל! לחצו כאן לשליחת שמות >>>

"ראיתי לייזר ירוק שעושה סיבובים קטנים ומתקדם אלינו ופתאום הוא כוון ישר על הנהגת. הלייזר היה של M16 בערך 15 מטר מאיתנו. פתאום היה בום, רעש מאוד חזק, וחור בשמשה מולי".

כך משחזר חננאל גז בכאן 11 את רגעי האימה הקשים בהם איבד את אשתו - צאלה גז הי"ד - כשהם בדרם לחדר לידה ללדת את תינוקם.

"הרגשתי רסיסים וכאב ביד ובחזה ובכל זאת הרכב המשיך לנסוע באותה המהירות אז לא הבנתי אם קרה משהו או לא. שאלתי את צאלה אם היא בסדר וראיתי שהיא מדממת מאזור הצוואר, החזה והזרוע. זה היה מאוד קשה לראות. סטינו לנתיב הנגדי וכמעט התהפכנו - קלטתי שאני חייב לעשות משהו.

"מיד משכתי את ההגה ופניתי בחזרה לנתיב. ראיתי שאנחנו לא עוצרים אז קפצתי עם הרגל השמאלית על הברקס והרכב נעצר. מיד התקשרתי לעזרה ודיווחתי שירו באשתי ונתתי להם את המיקום. ניסיתי לעצור את הדימום, היא לא יכלה לדבר, היא מיד כבר לא הייתה. כל שנייה הרגישה כמו נצח.

"כשהגיעה עזרה שאלו אותי אם יש ילדים באוטו ואמרתי שבבטן שלה יש תינוק ושיפנו אותה מיד. הבנתי שהמצב לא טוב אבל לא רציתי להאמין שהיא מתה. היא נהרגה ממש במקום, זה היה נוראי".

הוא משתף על הרגע בו הבין כי צאלה מתה:

"אמרו לי שהתינוק כרגע חי ואז דיברו איתי על זה שאשתי לא שרדה. שאלתי שוב ושוב אם הם בטוחים וכל פעם ענו לי כן.

"התינוק היה בלי חמצן למוח הרבה מאוד זמן, קרוב לוודאי שיש פגיעה מוחית רצינית, אבל עדיין יש אחוז אחד של תקווה שהוא יחיה. לא יודע באיזה מצב זה יהיה, הרופאים לא אופטימיים בכלל", אמר חננאל.

לסיום שיתף בהתמודדות שלו מאז רצח אשתו: "אני מבין מה קרה ויודע שאם לא ניתן מקום לכל הרגשות זה יאכל אותנו מבפנים. חצי לילה אני רק בוכה, ויש לי שעתיים שלוש של חסד מהשם של שינה. אנחנו צריכים להיות חזקים ולא לתת להם לשבור אותנו, אחרת הם ניצחו".

סיפור מצמרר התרחש במהלך השבעה:

"צאלה מאוד אהבה את השם 'רביד' והוספנו 'חיים' כי הוא בן חיים למוות. בשבעה קראנו את השם ואז באותו היום מפקד הכוח שחיסל את המחבל הגיע לבקר אותנו. אמרנו שקראנו לתינוק רביד חיים הוא אמר שככה קוראים לו והתחיל לבכות. חיבקתי אותו ובכינו ביחד".

בתחילתה של המלחמה, שיתפה צאלה הי"ד פוסט מחזק בו כתבה:

“לרגע לא מסוגלת להכיל את הרוע, לא מסוגלת להכיל את המצב, לא מסוגלת לדמיין מה עובר על החטופים, מה עובר על הלוחמים. רגע אחר אני מסוגלת להאמין, להתפלל, לבקש טוב לעם ישראל… ומשם כל מה שאני רוצה לעשות, זה להיות בעשיה ובהפצת אור. אפילו חייך קטן זו הפצת אור גדול".