האם מותר לבצע טיסת חילוץ בשבת וכיצד קוראים התורה את הפרשה? הרבנים הראשיים עונים

הראשון לציון, הרב דוד יוסף, פסק כי אין לקיים טיסות חילוץ לישראלים השוהים בחו"ל עקב המלחמה בשבת.

על פסיקה זו התרעמו חלק מהיהודים, ומלשכתו של הרב יצאה ההבהרה הבאה:

"חברת אל על, שאליה מופנות רבות מהפניות, פועלת בהתאם למדיניות קבועה לאורך השנים ואינה מפעילה טיסות בשבת באופן שגרתי. החברה מתירה טיסות בשבת רק במקרים נדירים של פיקוח נפש, כפי שנהגה תמיד וכפי שנוהגת גם כעת.

"הפסיקה ההלכתית בנושא ניתנה על ידי הרב הראשי לישראל, הראשון לציון הרב דוד יוסף, במענה לפניית חברת אל על ששאלה האם ניתן לאשר טיסות חילוץ בשבת למבקשים לשוב ארצה. תשובת הרב הייתה ברורה וקבעה כי ניתן להתיר טיסות בשבת רק למקרים של חשש פיקוח נפש, בהתאם למקובל תמיד.

"כפי שהדגישה הרבנות, אין מדובר בהחלטה תקדימית או יוצאת דופן, אלא בהמשך לנוהל המקובל מזה שנים. כאשר עולה חשש לפיקוח נפש, הדברים נבדקים ומקבלים מענה מיידי ומתועדפים".

עוד נכתב:

"הראשון לציון הביע הזדהות עמוקה עם מצוקת השוהים בחו"ל והדגיש כי יש לעשות הכל כדי להחזירם לארץ במהירות האפשרית. הוא פועל לוודא שכל מקרה רפואי דחוף או חשש לפיקוח נפש יזכה לטיפול מהיר, רגיש ואחראי, תוך שמירה על ערכי השבת שהם נשמת אפה של הזהות היהודית".

כמו כן, פרסם פסיקה הרב קלמן בר, הרב בראשי האשכנזי לישראל, כי בשבת הקרובה יש לקרוא שתי פרשות: פרשת בהעלותך שחלק מקהילות עם ישראל לא קראו בשבת הקודמת בגלל המצב המלחמתי, ובנוסף את פרשת השבוע הרגילה - פרשת שלח.

"הלכה זו מקורה ברמ"א (סימן קל"ה סעיף ב'): 'אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם הפרשה השייכת לאותה שבת'", אומר הרב, "ומקור הלכה זו באור זרוע (הלכ' שבת סימן מה), וכן הוא ב'שבלי הלקט' (חלק ח' עמוד נד) ובספר האגודה (מסכת מגילה פ"ג סימן ל').

"אמנם ב'שערי אפרים' (שער ד' סל"ט) כתב דעד כאן לא אמרו שצריך להשלים, אלא בציבור שהתפללו ומסיבה כלשהי ביטלו קריאת התורה, אבל אם הציבור כלל לא התקבצו יחדיו, לא חל עליהן חובת הקריאה, כיוון שקריאת התורה, חובת ציבור, ולא חובת יחיד, ולא היה דין ציבור ולכן אין חייבין. ולדבריו, כיוון שבתי הכנסת היו סגורים כל כה"ג אין דין תשלומין. אומנם פשטות דברי הרמ"א, והמ"ב, מורים שאף שנסגר בית הכנסת יש חובה להשלים.

"אומנם פסק המשנה ברורה (שם סק"ז) שאם רוב הציבור בבית הכנסת שמעו קריאת התורה במקומות אחרים – אין צריך להשלים הקריאה. אך מדיוק לשון המשנה ברורה, משמע שרק אין צורך – שכן אין להטריח את רוב הציבור להמתין עד שיקראו למיעוט, אבל אם אין הציבור מקפיד לקרוא שוב, אפשר להשלים אף למיעוט. ואם יכולים המיעוט לפרוש לחדר צדדי ולהוציא שם ספר תורה צריכים לעשות כן".

וכיצד עושים זאת מבחינה פרקטית? הרב מסביר:

"והנה לעניין סדר הקריאה כתב ה'שערי אפרים' (שער ז סעיף ט) שקורין ג' גברי בפרשה הקודמת, והעולה רביעי מחבר הסדרים יחדיו כמו שנוהגים כשיש פרשיות מחוברות. אך דעת כף החיים שם סק"ה, שאין נכון לעשות כן, כי לכתחילה צריך שיהיו כל העולים מברכים וקוראים בחיוב של השבת הזאת. ולכן יקרא הכהן כל הפרשה הקודמת, ועוד מפרשת השבוע 'שלח' עד שני ושוב יעלו שאר הקרואים, והעושה כן טוב גם לדברי השער – אפרים (עין בהל ד"ה קריאת התורה). והנה דעת ערוך ערוך השולחן (שם סעיף ז') שראוי להשלים גם ההפטרה של השבת הקודמת, יחד עם הפטרה זו".

עוד אומר הרב:

"שאם רוב הציבור, לא שמעו את הקריאה הקודמת, ראוי לקרותה בציבור עם הפרשה הנוכחית. ושכהן יעלה מהפרשה הקודמת עד שני בפרשה הנוכחית. אם יש מיעוט והם עשרה שלא שמעו יכולים לפרוש לחדר צדדי ולקרוא הפרשיות שלא יהיה טרחא דציבורא".