על מי נסמוך בזמן הגאולה?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעלון שיחת השבוע פורסם מאמר העוסק באופן בו עם ישראל יסמכו על הקב"ה בעת הגאולה ועל מצבם הרוחני.

המאמר לפניכם:

"לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ: הנביא מיכה מתנבא על זמן הגאולה (מיכה ה,ו):  וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה'... אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי-אָדָם". המפרשים מסבירים שאז בני ישראל לא יתלו את ביטחונם באומות העולם, "אלא יתלו ביטחונם בה', כמו ביטחון ירידת הטל שהוא מה' בלבד" (מצודת דוד). "ישראל לא יקווּ אלא לא-ל יתברך, כי הוא המושיעם ואין זולתו מושיע" (רד"ק). אבן-עזרא מפרש יותר מזה, שעם ישראל ילמד את "העמים לקרוא בשם ה'... וכל גוי לא יקווה לאיש".

הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 293) שנבואה זו מדברת על ערב הגאולה, שכן מדובר בה על מלחמות עם האומות, ואף על התמודדות עם הרע שבתוך עם ישראל עצמו. ובכל-זאת, גם במציאות זו, עם ישראל מתעלה למדריגה שבה "לא יקווה לאיש ולא יְיַחל לבני-אדם". יהודים כבר אינם צריכים לסמוך על בני-אדם אלא שמים את מבטחם בקב"ה בלבד.

הפסוק הזה לא בא לשלול התנהגות אסורה, שעליה נאמר (ירמיה יז,ה) "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם", אלא גם סוג של "יקווה לאיש" שיש לה בסיס בתורה, כמו הכנת כלים בדרכי הטבע לברכה האלוקית, בידיעה שהברכה באה מאת הקב"ה. ואולם בזמן הגאולה הכול יראו בעיני בשר כי גם הטבע עצמו הוא אלוקות, וההכנה לקראתה היא שכבר עכשיו יהודי "לא יקווה לאיש" – אין הוא מייחס חשיבות לדרכי הטבע, אלא שם את מבטחו בקב"ה לבדו".