אם החטוף בשיחה עם המחבל: 'הבן שלי תמיד בידיים של בורא עולם - וגם אתה בידיים של בורא עולם"

"במהלך התקופה שהייתי חטוף התקשר לאמא שלי אחד המחבלים ואמר לה שהיא לא עושה מספיק כדי לשחרר אותי ושאם היא רוצה לראות אותי עוד פעם היא צריכה לצאת, להתלונן בהאג וממש להילחם".

כך סיפר שורד השבי בר קופרשטיין.

"הוא ניסה להפחיד אותה בלוחמה פסיכולוגית וציפה שהיא תענה בגמגום או פחד, והיא פשוט אמרה לו את המשפט הבא: 'הבן שלי לא בידיים שלך אלא תמיד בידיים של בורא עולם - וגם אתה נמצא בידיים של בורא עולם'.

"השתררה שתיקה לרגע כי המחבל לא ידע מה לענות ואז הוא השיב: 'כל הכבוד גברת'. ומאז זה הסלוגן שמלווה אותנו", אמר והראה את הצמיד של אמו שלעיו כתוב: 'הבן שלי תמיד בידיים של בורא עולם'.

אמו ג'ולי, סיפרה בגלי צה"ל:

"הם עברו התעללויות ועינויים קשים, ממש. הרעבות בצורה נוראה, לחיות לא מתנהגים ככה".

היא סיפרה כי בר אמר לה: "הם הרביצו לי, לא הרגשתי, הגוף שלי היה קפוא".

"הוא שרד, הכול היה בראש שלו", הוסיפה על חשיבות האימון המנטלי שעשה כדי לשרוד את התנאים הקשים. היא אף סיפרה כי הוא החליט בדבי שאת 200 השקלים שיש לו בארנק יתרום כמצוות צדקה שתהיה לזכותו להינצל.

עוד הוסיפה לספר:

"הוא אמר לי, 'אמא, התרגלתי לחיות עם קצת אוכל'. כשהבטן כואבת ואין אוכל - אלה רגעים קשים ממש... הם היו באים ומכסחים להם את הצורה, מתעללים בהם. היו זמנים ממש קשים. אני מעדיפה לא להרחיב".

כדי להתמודד היא מספרת שבר בחר לישון כמה שיכול:

"הוא ממש ישן שעות. זה מה שהחזיק אותו שפוי".

"בר היה עוזר של אנשים, יש לו ידיים של זהב", הוסיפה. "הוא סידר את החשמל, את הבור של הצרכים, תעלה למים - עשה להם מקום במנהרה לשבת לבד כשקשה להם".

היה גם אירוע בו ניצל בנה בניסי ניסים:

"הם עברו כמה בתים, ובאחרון פוצצו את הבניין. הוא לא היה אמור להיות פה. זה היה ממש נס".

כשחזר בר הביתה הוא ביקש ציצית. על כך אומרת אמו:

"הייתי בהלם. הייתה לו אמונה, הוא היה מסורתי, אבל לא בצורה כזו. הוא ראה את המוסלמים מתפללים ושומרים צומות, ואמר שאם הם עושים את זה - אז גם הוא רוצה להיות קרוב לבורא עולם. הוא אמר הרבה שמע ישראל, התפלל, אמר פרק תהילים שהוא מכיר. היה לו דיאלוג עם בורא עולם".