כיצד צריך להתייחס לשינה ולאכילה בעבודת ה'?

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

בעלון שיחת השבוע פורסם מאמר העוסק בעניינים שנחשבים נייטרליים בעבודת ה' ומה היחס שצריך להעניק להם בחיינו.

המאמר לפניכם:

"דָעֵהוּ: יש דברים שברור כי הם חלק מעבודת ה' – תפילה, לימוד תורה, קיום מצוות. מנגד יש דברים שאסור לעשות – כל איסורי התורה וגזירות חז"ל. אך בין שני התחומים הללו משתרע שטח פנוי לכאורה, שבו נכללים הצרכים הגשמיים – אכילה, שתייה, שינה, עבודה, מסחר, טיול וכו'. מה דינו של חלק זה?

החסידות מלמדת על בסיס הוראת המשנה (אבות ב, משנה יב): "כל מעשיך יהיו לשם שמיים", ועל יסוד הפסוק (משלי ג,ו) "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", שאין שום דבר פנוי מעבודת ה'. גם דברים שהם 'מעשיך' ו'דרכיך' – צרכים ועיסוקים שלך – צריכים להיות מופנים לעבודת ה', אם בבחינת 'לשם שמיים' אם בדרגה העליונה יותר – 'דעהו'.

גישה זו נובעת מתפיסה מעמיקה של 'אחדות השם'. האמת האלוקית חובקת את המציאות כולה. "הכול הוא אלוקות, ואלוקות היא הכול", כפתגם הידוע. נמצא אפוא שאין שום מקום למציאות אחרת מלבד זו האלוקית. המחשבה שיש תחום ששייך לקב"ה מול תחום של חיים אישיים, סותרת את 'אחדות השם'.

שאלו את החסיד המפורסם רבי בנימין קלֶצקֶר, איך אפשר שאדם השקוע בעסקים או בעניינים גשמיים אחרים יוכל בה בעת להיות בבחינת 'דעהו'? השיב החסיד: הלוא אנו רואים שבשעת התפילה, ואפילו בתפילת העמידה, נופלות מחשבות בענייני עסקים; מה הפלא אפוא שבשעת העסקים נופלות מחשבות על 'אין עוד מלבדו'!...".