הלכות לשון הרע - מתי מותר לקבל לשון הרע?

הלכות לשון הרע כלל ז - ח
 וַאֲפִלּוּ בִּכְגוֹן מַעֲשֵׂה דְּטוּבִיָּה הַנַּ''ל, אֵינוֹ מֻתָּר לְקַּבֵּל סְתָם, רַקּ בְּהִצְטָרֵף אֶל זֶה שְׁנִי הַפְּרָטִים, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר בָּהֶם בְּעִנְיַן הַקַּבָּלָה. דַּוְקָא אִם סִפֵּר לוֹ, שֶׁרָאָה דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל אִם ((יד)) שָׁמַע מִפִּי אֲחֵרִים, אֵין לְהַמְסַפֵּר הַזֶּה שׁוּם יִתְרוֹן כְּלָל. אֲפִלּוּ אִם סִפֵּר לוֹ, שֶׁרָאָה בְּעַצְּמוֹ, אֵין מֻתָּר, רַק לְהַאֲמִינוֹ וּלְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מֵחֶבְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִוָּדַע, שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲבָל לֹא לֵילֵךְ וּלְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ד' סוֹף סָעִיף ה', וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין ((טו)) לְהַפְסִידוֹ בְּמָמוֹן אוֹ לְהַכּוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה. דשמא אותן אחרים שקרו בזה. ואפילו אם זה המספר לו אמר לו שמי שסיפר לו הוא מהימן לו כבי תרי גם כן נראה דאסור לו להאמין בעצם המעשה לפי מה שכתבנו לקמן בח''ב בכלל ו' ס''ו בשם תשובת מהרי''ק, דמהימן ליה כבי תרי לא נקרא רק אם גיס ביה טובא בטבע האיש ההוא שאינו משקר בשום אופן, וזה לא נוכל לומר רק אם המספר אמר שראה זה בעצמו, יכול להיות דקים ליה בגויה טובא כדברי שני עדים שאינו משקר בעצם המעשה. מה שאין כן בזה שהמספר אין יודע בעצמו רק אומר ששמע זה מאחר ואותו אחר קים ליה בגויה טובא לא שייך זה, דדבר זה אינו תלוי רק בהשערה ואינו מצוי שהשומע הזה יהיה קים ליה טובא בהשערתו של המספר הזה שלא יפול בו טעות בשום אופן. ומכ''ש לפי מה שביארנו לקמן בהלכות רכילות בכלל ו' ס''ז דהדעת נוטה דהשתא לא אמרינן כלל קים ליה בגויה אם כן כל שכן אם אומר המספר גופיה שלא ראה זה בעצמו רק שמע מפי אחר שקים ליה בגויה דלא משקר שאסור לקבל דבריו. כן מבואר באה''ע בסימן קט''ו ובסימן קע''ח דאפילו אם העד מהימן לבעלה כבי תרי לא מהני רק לאוסרה לבעלה אבל לא להפסידה כתובתה, וז''ל מהרי''ק בשורש ע''ב דלענין להפסיד כתובה בודאי העד אחד לא מהימן אפילו אם אמר עליו הבעל דהוא סומך עליו כבי תרי דלאו כל כמיניה להאמין לאותו העד כדי להפסידה כתובתה וזה פשוט וישר יותר מביעתא בכותחא עכ''ל מהרי''ק. 
 

מאת מוקד תהילים ארצי https://www.tehillim-center.co.il/