"האם אתם מנתחים אנשים על שולחן השבת שלכם?"

היה אדם אחד, יהודי שומר מצוות בגיל העמידה, שלפתע החלו מכאובים שונים פוקדים את גופו. הוא ניגש לרופא המשפחה שנתן לו הפנייה לבית החולים, לאחר שנבדק ע"י הרופאים הודיעו לו כי התגלתה אצלו בעיה רפואית פלונית וכי עליו לעבור ניתוח במהירות.

הניתוח עבר בהצלחה ואותו יהודי שוחרר לבייתו להמשך החלמה ומנוחה. לא חלף זמן רב ושוב חש כאבים מוזרים שפקדו אותו לעיתים תכופות... הוא ניגש בשנית אל הרופא ושוב נאמר לו כי בגופו ישנה בעיה כלשהי המצריכה ניתוח.

כאשר הדבר חזר בפעם השלישית הדבר היה מוזר בעיני בני משפחתו של אותו יהודי. בנו סיפר לחבר קרוב שהיה חסיד גור את כל העניין עם אביו, והחבר הציע לו לגשת יחד אל רבו האדמו"ר מגור ולבקש עיצה וברכה.

השניים נסעו לביתו של האדמו"ר, הבן שטח בפניו את צרתו של אביו, והאדמו"ר שאל: "אמור נא לי, כיצד מתנהל אצלכם שולחן השבת?"

הבחור השפיל את עיניו בבושה. "האמת, לא כל כך טוב..." ענה בלחש.

"האם אתם מדברים על אנשים אחרים בשולחן השבת?" שאל האדמו"ר בחומרה.

"כן", הגיעה תשובה נכלמת.

"אם כך, הכל מובן", רעם האדמו"ר בקולו, "אתם מנתחים אנשים על שולחן השבת שלכם, ואבא שלך מנותח על שולחן הניתוחים של הרופאים! קבלו על עצמכם לא לדבר דברי לשון הרע ורכילות על שולחן השבת, ואבא שלך יהיה בריא..."

הבן יצא משם מהורהר, הוא הגיע לבני משפחתו וסיפר להם על דבריו של הרבי מגור. מייד קיבלו עליהם בני המשפחה שלא לדבר לשון הרע בשולחן השבת, ולאחר כשבוע חלפו הכאבים כאילו לא הגיעו מעולם...

(ספר 'מי האיש')

איך מכפרים על עוון לשון הרע? צפו: