עוד לא מאוחר: איך שולחים שם לתפילה בכותל בתשעה באב

רבני מוקד תהילים ארצי יתפללו עבורכם ביום תשעה באב בכותל המערבי אחר חצות! לחצו כאן לשליחת שמות לתפילה >>>

יש רגע ביום הקשה הזה שבו התפילה משתנה - וגם אתם יכולים להיות חלק ממנו

עוד לא מאוחר. גם אם השעה כבר מאוחרת ביום הצום, גם אם הבוקר הכבד של תשעה באב כבר מאחורינו - עדיין אפשר, ועדיין שווה, לשלוח שם לתפילה שתיאמר ליד הכותל המערבי. יש רגע אחד ביום הזה שבו הכול משתנה, ודווקא ברגע הזה טמונה ההזדמנות.

תשעה באב פותח בכבדות. מהבוקר יושבים על הרצפה או על כיסאות נמוכים, כמו אבלים, ואומרים קינות על חורבן בית המקדש ועל כל הצרות שעברו על עם ישראל לאורך הדורות. זהו יום שכולו זיכרון של אובדן - יום שבו מרשים לעצמנו להרגיש עד כמה חסר לנו הבית שהיה לנו פעם.

אבל באמצע היום, בשעת חצות, קורה משהו. פתאום קמים מהישיבה על הרצפה ועוברים לשבת על כיסאות רגילים. מפסיקים לומר קינות. משהו באווירה משתנה - לא כי הכאב נעלם, אלא כי מתחילים להתפנות מקום גם לתקווה. עד חצות היום מתמקדים בהרגשת האבל על החורבן, ומחצות היום ואילך מתחילים להתמקד בבקשת הנחמה ובציפייה לגאולה. זהו מעבר עדין אך משמעותי - לא סוף האבלות, אלא תחילת הנחמה שבתוכה.

יש הסבר עתיק לשינוי הזה. דווקא בשעת חצות היום, לפי המסורה, החלה שריפת בית המקדש - הרגע הקשה ביותר של החורבן. אך יחד עם הרגע הקשה ביותר, מסופר שנטמנו בו גם זרעי הנחמה - ההבטחה הנסתרת לכך שמתוך החורבן עצמו תצמח יום אחד התקומה. אולי בגלל זה, דווקא משעת חצות ואילך, גם ההלכה עצמה מתרככת מעט: מנהג ישראל הוא להימנע ממלאכה עד חצות היום, ומאותה שעה ואילך, אף שעדיין נכון להיזהר, כבר יש מקום להקל לצורך גדול. וכך גם בתפילת מנחה, זו שמתפללים אחר הצהריים - דווקא בה, ולא בתפילת שחרית כבכל יום בשנה, מניחים תפילין ומתעטפים בטלית. ודווקא במנחה, לכל המנהגים, נושאים הכהנים את כפיהם, גם מי שנמנע מכך בבוקר. ודווקא במנחה מוסיפים את התפילה הנוגעת ללב, "נַחֵם ה' אֱלוֹקֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם" - בקשה לנחמה, שאותה מבקשים דווקא ברגע שהאבלות עדיין כאן, אך כבר מתחילה להיפתח לכיוון אחר.

יש בתשעה באב, יותר מבכל יום אחר בשנה, תחושה נדירה של מעבר חי בין אבלות לנחמה, ממש בתוך התפילה עצמה. מתחילים ברגשות של יגון וכאב, וממשיכים, בהדרגה, אל עבר תקווה. זו לא נחמה שמוחקת את הכאב - היא צומחת מתוכו, ולכן היא כל כך אמיתית. אולי בגלל זה, יום שפותח בבכי מסתיים בתחושה שהתפילה עצמה נושמת יחד איתנו - יורדת עמנו אל תוך הכאב, ועולה איתנו בהדרגה אל עבר הנחמה. יש בזה נחמה גדולה בפני עצמה: לדעת שגם ברגע הקשה ביותר בלוח השנה היהודי, יש דרך חזרה, ומישהו כבר ממתין בקצה הדרך הזאת.

למה דווקא הכותל, ודווקא עכשיו

יש מסורת יפה בישראל, שלפיה אין להימנע מללכת לכותל המערבי בתשעה באב מחשש שמא ייפגשו שם עם מכרים ותתערבב שם השמחה באבל. להפך - מסופר בשם גדולי תורה שאין תיקון גדול יותר לתשעה באב מאשר ללכת לכותל המערבי, ולהתפלל שם על בניין בית המקדש שייבנה במהרה בימינו. הכותל המערבי, שריד בית המקדש, הוא המקום שבו הזיכרון ההיסטורי של החורבן נפגש עם התפילה החיה של היום. זהו מקום שמחבר בין מה שהיה למה שאנחנו מבקשים שיהיה. אין צורך להגיע דווקא בלילה או דווקא בבוקר כדי שהתפילה שם תהיה משמעותית - התפילה בכותל נמשכת לאורך כל שעות היום, וכל שעה בו נושאת בתוכה משקל משלה.

כבר בליל תשעה באב מתכנסים ברחבת הכותל אלפים רבים לקריאת מגילת איכה ולאמירת קינות, ונשארים שם עד שעות מאוחרות בתפילה משותפת. אבל התפילה בכותל לא מסתיימת עם הלילה - היא ממשיכה גם ביום, וממשיכה גם אחרי חצות, בדיוק באותו רגע שבו התפילה עצמה מתחילה להתמלא בנחמה. זהו הזמן שבו רבים מרגישים שיש כוח מיוחד לתפילה, כי היא נאמרת במקום הקדוש ביותר שנותר לנו, ובשעה שבה הלב כבר פתוח גם לבקשה וגם לתקווה.

מתוך ההבנה הזאת, במוקד תהילים ארצי בחרנו לקחת חלק פעיל ברגע הזה. רבני המוקד יוצאים לכותל המערבי, ואחרי חצות היום של תשעה באב מתפללים שם על השמות שנשלחו אליהם - שמות של אנשים הזקוקים לישועה, כל אחד והבקשה שבליבו. זו לא רק תפילה כללית - זו תפילה שנושאת בתוכה שמות ממש, אנשים בשר ודם, שמישהו חשב עליהם ורצה שגם הם יהיו נוכחים במקום הזה, באותה שעה מיוחדת שבה התפילה כולה נעה מאבל לתקווה.

גם אתם יכולים להיות חלק מהתפילה

אולי דווקא בגלל שהיום הזה כל כך כבד, קל לפעמים לפספס את הרגע הנכון לפעולה. יש תחושה שברגע שהצום כבר בעיצומו, שהבוקר הקשה כבר מאחורינו, אולי כבר פספסנו את ההזדמנות. אבל כפי שראינו, זה בדיוק ההפך. גם אחרי שהיום כבר בעיצומו, גם אחרי חצות - עדיין לא מאוחר. להפך: זו בדיוק השעה שבה התפילה מתחילה להתמלא בתקווה, וזו בדיוק השעה שרבני מוקד תהילים עומדים בכותל המערבי עם השמות שנשלחו אליהם, נושאים אותם בתפילתם באותו רגע שבו הלב הציבורי כולו פונה לכיוון חדש.

אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק ברגע הזה. אם יש בלבכם שם של מישהו יקר - בן משפחה, חבר, או אולי השם שלכם עצמכם - שם שתרצו שיוזכר בתפילה ליד הכותל המערבי, בשעה שבה הלב הציבורי כולו פונה מאבל לנחמה, אתם מוזמנים לשלוח אותו עכשיו, בלב פתוח ובלי לחשוב פעמיים. אין צורך להגיע לירושלים בעצמכם ואין צורך להמתין לרגע מושלם - די בכך שתשלחו את השם, והשאר כבר יימשך משם. אפשר לעשות זאת דרך הקישור הזה, ורבני המוקד ישאו את השם יחד עם שאר השמות, ממש שם, ליד האבנים העתיקות, ברגע שבו גם השמים, כך מרגישים רבים, קרובים אלינו קצת יותר.