סגולת השעה התשיעית: מה המקור ומה חשוב לדעת
תשע דקות של עת רצון: מה כתוב ומה חשוב לזכור

מדברים על תשע דקות של עת רצון מיוחדת. מה כתוב עליהן, ומה אמר מי שהסתייג מהסגולה
פורסמה הודעה על "השעה התשיעית, ביום התשיעי, בחודש התשיעי". מאיפה זה בא, ומה בעצם מבקשים באותן דקות? בואו נעבור על מה שנאמר בנושא, בלי להגזים ובלי לזלזל.
הסגולה מיוחסת לספר "ברית מנוחה". כך נכתב באחד המאמרים שעסקו בנושא, ושם מובא ממנו הלשון: "קבלה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת, חדש ט' חדש טוב מן הטובים וחדש רצון". כלומר, הספר מתאר את החודש התשיעי כחודש של רצון.
מסופר גם על דברי הרמב"ן, המצוטט כך: "השעה התשיעית היא שעת ששון ושמחה, היא שעת המנחה". הקשר הזה למנחה מרגש, כי תפילת המנחה היא הזדמנות לעצור באמצע היום ולהתחבר מחדש. גם מי שלא מכירים את הסגולה יכולים להרגיש את הערך של עצירה קטנה בתוך שגרה עמוסה.
לפי אותו מאמר, הסגולה פועלת במלוא עוזה בשנה התשיעית למחזור היובל. עם זאת, נאמר שם שגם בלי להמתין לאותה שנה, יש עניין מיוחד בשעה התשיעית, ביום התשיעי, בחודש התשיעי. בשנה שעליה כתבו, זה חל בט' בכסלו.
מתי בדיוק מדובר? השעות בהלכה הן שעות זמניות, ויש בהן שיטות חישוב שונות. לכן, כך נכתב, יש תשע דקות שאין עליהן מחלוקת, ובאותה שנה אלה היו "בין 13:42 ל- 13:51". בכל שנה צריך לבדוק את הזמן המדויק בלוח מהימן או לשאול רב, ולא להסתמך על השעה של שנה אחרת.
מי שרוצים להתכוון אל השעה, כדאי שיקדימו כמה דקות ויעצרו את העיסוקים, כדי שלא יגיעו לתפילה בלחץ ובמרוץ. הדקות שלפני התפילה חשובות לא פחות מהתפילה עצמה, כי בהן עוברים מהמרוץ אל הלב.
ולמה כדאי להכיר גם את הצד השני? כי היו שהסתייגו ממנה. הרב שלמה אבינר, בשיחה בישיבת עטרת ירושלים, התייחס לפרסום של קופת צדקה על עת רצון בשנה, בחודש, ביום ובשעה התשיעיים, כשהמקור שצוין בו הוא "חסד לאברהם" בשם "ברית מנוחה". תשובתו: "זה דבר חדש שאין לו מקור מוסמך."
הוא הוסיף שמה שכתוב בספר קדמון כדעת יחיד אינו מחייב. וגם שאל: "מה זה השנה התשיעית? תשיעית ליובל? הרי כבר אלפיים שנה אין יובל?" אלה שאלות שראוי להכיר, וכל אחד ואחת מאיתנו ינהגו כפי שמורה להם הרב שלהם.
גם הרב אבינר ציין במפורש: אין איסור להתפלל בשעה הזאת, ושערי תפילה תמיד פתוחים. כלומר, אף אחד לא מבקש מאיתנו להימנע מתפילה. השאלה היא רק איך מסתכלים על הדברים ומה נותנים להם משקל.
העיקר: כוונה ותיקון מידות
ובנקודה הזאת חשוב לזכור את מה שהדגיש הרב אבינר: העיקר הוא תיקון מידות וכוונה בתפילה. סגולה, גם כשיש לה מסורת, אינה תחליף לעבודה פנימית ולכוונה אמיתית.
הרב אבינר הביא גם את תשובת הגרי"ש אלישיב על סגולה אחרת (סנדק לבן נינו): "כל ימי חיי אני עובד להיכנס לגן עדן בדלת הראשית, ולא בדלת צדדית". אפשר ללמוד מכך גישה מאוזנת: מכבדים מסורות ומנהגים, אבל לא שוכחים שהדרך המרכזית היא עבודה יומיומית.
אז איך מנצלים את השעה בצורה טובה? אפשר לעצור לכמה דקות, להניח את הטלפון בצד ולומר תפילה בכוונה. אפשר לבקש על מה שחשוב לנו, על המשפחה, על הבריאות ועל הפרנסה, ולהוסיף בקשה לתיקון מידות. כך, בין שמאמינים בסגולה במלואה ובין שמתייחסים אליה בזהירות, יוצאים מהדקות האלה עם משהו טוב.
כדאי גם לשים לב למה שנאמר בסוף אותה שיחה: "כל יום ממציאים דברים חדשים. חוזרים למנטאליות המאגית, במקום להתאמץ ולעבוד את ד' מחפשים פתרונות קצרים." זו אזהרה עדינה אבל ברורה. כשמחפשים קיצור דרך, קל לשכוח שהקשר עם הקב"ה נבנה לאט, יום אחרי יום, בתפילה רגילה ובמעשים קטנים.
מצד שני, אין סיבה לראות בסגולה סתם עוד פרסום. יש מי שמוצאים בה הזדמנות לעורר את עצמם, לקבוע רגע של התכנסות ולהזכיר לעצמם שיש למי לפנות. כשהגישה היא כזו, גם מי שנוהגים לפי המסורת וגם מי שנשמרים ממנה יכולים להסכים על דבר אחד: תפילה בכוונה היא תמיד דבר טוב.
אם החלטתם לנצל את הדקות האלה, הנה כמה רעיונות פשוטים. תכננו מראש היכן תהיו באותה שעה, כדי שלא תגלו בדקה האחרונה שאתם באמצע פגישה או נסיעה. הכינו מראש את הבקשות שלכם, אפילו בכמה מילים. ופתחו בהודיה, כי לפני שמבקשים, טוב להודות על מה שכבר יש.
ומי שלא הצליחו לעצור בדיוק באותן דקות, אל להם להצטער. לפי הרב אבינר שערי תפילה תמיד פתוחים, ולכן אפשר להתפלל בכל שעה, בלי תחושת החמצה. אולי זה הלקח הכי חשוב בכל הסיפור: אנחנו לא תלויים בשעון, אלא בלב שפונה אל ה'.
בסופו של דבר, הנושא הזה מזכיר לנו שיש בעולמנו מסורות שונות, ושלא כולן מקובלות על כולם. אפשר להתעניין, ללמוד ולשאול, ובמקביל לשמור על שקט פנימי. מי שנוהג לפי מסורת מסוימת יעשה זאת בשמחה, ומי שמעדיף ללכת בדרך המרכזית ימשיך בה, ושניהם יכולים לפנות אל הקב"ה מתוך אמת ופשטות.
וכדאי לזכור גם את הפשטות: תפילה אינה צריכה נוסח מיוחד או תנאים מורכבים. מספיקות כמה מילים מהלב, אמירה כנה של מה שמעסיק אותנו, ותחושה שמישהו מקשיב. אם נצליח לשמור על התחושה הזאת גם אחרי שהשעה עוברת, הרווחנו הרבה יותר מתשע דקות.
ואם רוצים להוסיף משהו, אפשר לומר כמה פרקי תהילים. תהילים הוא לשון של לב פתוח, והוא מתאים לכל שעה ביום. נזמין אתכם לעצור היום לכמה דקות, לפתוח תהילים ולומר פרק או שניים בכוונה, בלי לחץ ובלי ציפיות מוגזמות. התפילה עצמה היא הערך, והיא תמיד קרובה אלינו.
סגולת השעה התשיעית: מה המקור ומה חשוב לדעת
פרק צא בתהילים: מה מקור הסגולה של "יושב בסתר עליון" ואיך אומרים אותו
תפילת השל"ה הקדוש: התפילה שהורים אומרים על ילדיהם
אילו פרקי תהילים אומרים לחולה ומה מבקשים בהם
ארבעים יום בקבר רחל: מה באמת אומרת המסורת?
מה מקבלים מי שמקדימים לקבל שבת? מה כתבו גדולי ישראל
מה מספרים על מערת המכפלה, ולמה מתפללים שם על זיווג וילדים?
איך מתפללים לפני מבחן: התפילה, הפרקים וההשתדלות שלצידם
מה הסוד של "נשמת כל חי" ולמה הודאה פותחת שערים?
תפילה על הילדים: מה אומרים, מתי, ואיך מתפללים מהלב
פרשת המן לפרנסה: המנהג, הנוסח והרעיון שמאחוריו
תהילים לרפואת חולה: אילו פרקים אומרים ולמה
איזו תפילה אומרים בהדלקת נרות שבת לזכות בילדים?
תהילים כ': הפרק שחוזר כמעט בכל קריאה לשלום החיילים
שבת בראשית: השבת שממנה נמשכת כל השנה
- © כל הזכויות שמורות
