דבר תורה לפרשת תזריע - מצורע

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

בפרשת השבוע כתוב "וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, ושער בנגע הפך לבן... וראהו הכהן וטמא אותו"...

הנגיעה באים על דיבור לשון הרע. וכתב בספר באר הפרשה שלכאורה צריך ביאור, כי בכל התורה כולה מרמז ה'לבן' על טהרה שאין למעלה הימנה, כדכתיב (ישעיהו א) 'אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו'. ואף ביום הכיפורים קושרים 'לשון של זהורית' על קרני השעיר וכן בבית המקדש, והיו הכל מצפים ומייחלים שתלבין, ואז ידעו שנמחל להם כל חטא ועוון.

ומדוע כאן השיער הלבן מורה על טומאת הנגעים?

ביארו בעלי המוסר כי אכן, כאן באה התורה ללמדנו הדרך הנכונה. כי אף אם כל מעשיו של אדם 'לבן' הם, וכולו קדוש וטהור, כל תהלוכותיו קודש הן ובלתי להשם לבדו, מכל מקום אם על ידי מעשיו והנהגותיו הוא פוגע ביהודי - וכגון שאינו נוצר את לשונו ומדבר סרה בחברו, הרי עם כל ה'לבן' שבו - הוא ייקרא טמא.

וידוע הדיוק, למה בפרשת שמיני המדברת אודות אכילת שרצים ורמשים אסורים מן התורה, יש ס"ה מ"ז פסוקים, ואילו כאן בפרשתינו, העוסקת בנגעי אדם המגיעים מדיבורי לשון הרע, יש קנ"ז פסוקים - יותר מפי שלושה מהאיסור של אכילת שרצים ורמשים.

ללמדך שיותר מאשר האדם צריך להזהר מה להכניס לפה, עליו להזהר מה הוא מוציא מהפה.

שבת שלום ומבורך,
הרב מנדל