פירושו של רש"י לתהילים - פרק סב’

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

תהילים פרק-סב

{א} לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-יְדוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: {ב} אַ֣ךְ אֶל-אֱ֭לֹהִים דּֽוּמִיָּ֣ה נַפְשִׁ֑י מִ֝מֶּ֗נּוּ יְשׁוּעָתִֽי: {ג} אַךְ-ה֣וּא צ֭וּרִי וִֽישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹא-אֶמּ֥וֹט רַבָּֽה: {ד} עַד-אָ֤נָה | תְּהֽוֹתְת֣וּ עַל אִישׁ֮ תְּרָצְּח֪וּ כֻ֫לְּכֶ֥ם כְּקִ֥יר נָט֑וּי גָּ֝דֵ֗ר הַדְּחוּיָֽה: {ה} אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ | יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ-סֶֽלָה: {ו} אַ֣ךְ לֵ֭אלֹהִים דּ֣וֹמִּי נַפְשִׁ֑י כִּי-מִ֝מֶּ֗נּוּ תִּקְוָתִֽי: {ז} אַךְ-ה֣וּא צ֭וּרִי וִֽישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹ֣א אֶמּֽוֹט: {ח} עַל-אֱ֭לֹהִים יִשְׁעִ֣י וּכְבוֹדִ֑י צוּר-עֻזִּ֥י מַ֝חְסִ֗י בֵּֽאלֹהִֽים: {ט} בִּטְח֘וּ ב֤וֹ בְכָל-עֵ֨ת | עָ֗ם שִׁפְכֽוּ-לְפָנָ֥יו לְבַבְכֶ֑ם אֱלֹהִ֖ים מַחֲסֶה-לָּ֣נוּ סֶֽלָה: {י} אַ֤ךְ | הֶ֥בֶל בְּנֵֽי-אָדָם֮ כָּזָ֪ב בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹת הֵ֝֗מָּה מֵהֶ֥בֶל יָֽחַד: {יא} אַל-תִּבְטְח֣וּ בְעֹשֶׁק֮ וּבְגָזֵ֪ל אַל-תֶּ֫הְבָּ֥לוּ חַ֤יִל | כִּֽי-יָנ֑וּב אַל-תָּשִׁ֥יתוּ לֵֽב: {יב} אַחַ֤ת | דִּבֶּ֬ר אֱלֹהִ֗ים שְׁתַּֽיִם-ז֥וּ שָׁמָ֑עְתִּי כִּ֥י עֹ֝֗ז לֵאלֹהִֽים: {יג} וּלְךָֽ-אֲדֹנָ֥י חָ֑סֶד כִּֽי-אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּ֖ם לְאִ֣ישׁ כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ: 

פירוש רש"י

{א} על ידותון. שם כלי שיר ומדרש אגדה על הדתות ועל הדינין הנגזרים על ישראל מאויביהם :{ב} דומיה נפשי. מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (לעיל ל''ז) : {ג} לא אמוט רבה. מטות גדולות, ומדרש אגדה רבה גיהנם : {ד} תהותתו. מנחם פי' מגזרת התיו לאכלה (ירמיה י''ב), ויתא ראשי עם, (דברים ל''ג), עד אנה תאספו על איש, ול''נ שיש לפותרו לשון הוות ויהא ה''א ותי''ו שורש כאשר יאמר מן מת מות, כך נאמר מן יסוד הת הות ולשון רבים הוות והוא לשון מחשבת שבר ותרמית, ויש מפרשין תהותתו כמו תאריכו לשונכם על בני אדם ברע ודימוה לל' הערב כשמרבה בדברים (סא''א) : כקיר נטוי. המוכן ליפול על בני אדם : {ה} משאתו. לפי שאתם יגורים מן בני אדם שמא ימלוך וישלם גמולכם יעצתם להדיח עליו הרעה : בפיו. של כל אחד ואחד מהם יברכו :ובקרבם. ובמחשבותם יקללו סלה : {י} אך הבל בני אדם. ואל תיראו מהם מאחר שהקב''ה מחסה לנו בעת צרה סלה. במאזנים לעלות. אם באו לעלות במאזנים והבליהם שוים כן פשוטו, ומדרשו לענין הזוגות : {יא} חיל כי ינוב. אם תראו רשעים שממונם מצליח וגדל אל תשיתו לב : חיל. ממון :ינוב. יצמח לשון תנובה : {יב} אחת דבר אלהים. ששמעתי מתוכה שתים ומה הן שתים כי עז לך לשלם לאיש כמעשהו, והשני כי לך ה' החסד ומאיזה דבור שמענום מדבור שני של י' הדברות שמענו ממנו שהקב''ה פוקד עון ונוצר חסד שנאמר בו (שמות כ') פוקד עון אבות וגו' לכך בטוח אני שישלם שכר טוב לצדיקים ופורענות לרשעים, זו למדתי מיסודו של ר' משה הדרשן, ורבותינו דרשוהו בזכור ושמור בדבור אחד נאמרו : {יג} ולך אדני חסד. ומהו החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולא מעשהו ממש אלא מקצתו כענין שנאמר (עזרא ט') כי אתה אלהינו חשכת למטה מעונינו כך נדרש באגדת תהלים, ויש לפותרו עוד ולך ה' חסד כי יש בידך לשלם לאיש כמעשהו :