צוואתו המרגשת של האדמו"ר מקאליב זצוק"ל אשר כ"ג ניסן הוא יום פטירתו

את צוואתו הותיר האדמו"ר לחסידיו ולכלל ישראל והותיר בה הוראות רוחניות לתלמידיו, במרכזן הדברים הבאים:

1. "אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם להאמין בהשם יתברך באמונה שלימה בלי שום שאלות, כי כששואלים שאלות אז חס ושלום נענשים, וכמו שרואים אנו בבריאת העולם שנאמר: 'את שני המאורות הגדולים', ואח"כ כתוב: 'ואת המאור הקטן להאיר בלילה', מכיוון שהלבנה שאלה שאלות ואמרה: 'אין שני מלכים יכולים להשתמש בכתר אחד', אמר לה השי"ת: 'לכי ומעטי את עצמך', ומכאן למדנו שכששואל אדם שאלות על הנהגתו יתברך שמו אזי נענש חס ושלום".

2. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם להרחיק מעליכם ומעל בני ביתכם את נגע המותרות, אשר פשה מאוד במחנינו, ולצערינו הרב החריבו בתים רבים מישראל ברוחניות ובגשמיות".

3. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם לעשות בכל יום חשבון הנפש, וכמו שאני הרגלתי את עצמי בכל לילה קודם שאני הולך לישון, אני ניגש למזוזה ונותן חשבון נפש להשם יתברך, כי מי יאמר זיכיתי לבי לומר נשמה שנתת לי טהורה היא, והלא איך החזרתי את הנשמה, אך כשאדם עושה חשבון הנפש, אזי מודה פטור מהקנס, ונפטר על ידי זה מכל הקנסות שנקנסו עליו בבית דין של מעלה. ואפילו מי שאינו מסוגל לעשות חשבון בכל יום, על כל פנים יקבל על עצמו בכל ערב שבת קודש לעשות חשבון הנפש, כדי שייכנס לשבת בלי חטא ועוון".

4. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם, במה שהכרתם אותי כל ימי חיי, לקיים מאמר הכתוב: 'וחטאיך בצדקה פרוק'", ומוסיף: "ומי שאין הפרוטה מצויה אצלו, ואין לו במה לעשות צדקה, עדיין יכול לתת מזמנו לצדקה, וישב ויעסוק בקירוב רחוקים, או ילמד את מי שאין לו את הכישרונות כמוהו, ובזה יקיים מצות צדקה, וגם על זה נאמר: 'עשר בשביל שתתעשר' - ברוחניות ובגשמיות".

5. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם שלא לבזות שום אדם".

6. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם בעת אשר אתם יוצאים מבתיכם למנוחה, לא לזלזל בשום דבר שאתם מקפידים עליו בבית, ובפרט לא בענייני כשרות המאכלים, דהנה כל מאכל שאוכל האדם מגיע ממנו מעט מזעיר להחיות את מוחו, ואם אוכל איזה דבר שיש בו פקפוק, ומגיע למוחו דבר איסור ח"ו זה משפיע עליו ימים רבים".

7. "עוד אבקש ממכם שתרגילו את עצמכם במה שאמרו חז"ל: 'עכשיו כשאין בית המקדש קיים -שולחנו של אדם מכפר עליו', וברש"י: 'עניים המסובים על שולחנו', ועל כן צריך אדם להרגיל את עצמו בהכנסת אורחים, כדי שיתעורר עליו רחמים בשמים."

8. "כשיש שמחה יש השראת השכינה הקדושה, ואני נותן שבח והודיה להשם יתברך שזיכני להכניס שמחה במאות אלפי יהודים, ומידה זו אני מבקש מכל התלמידים והידידים שישרישו בנפשם את מידת השמחה".

9. "אני מוחל במחילה גמורה לכל אחד שעשה לי עגמת נפש, צער וייסורים, ואני מבקש שכל אחד ואחד שנפגע ממני שימחל לי במחילה גמורה".

10. הרב ביקש מתלמידיו: "ואבקש מכל תלמידי שילמדו בכל יום ויום בשנה הראשונה משניות לעילוי נשמתי, לכל הפחות משנה אחת, וידליקו נר, ויתנו צדקה בעד נשמתי".