צדיקים

עוד לא מחוברים לכל הטוב שיש לנו להציע? התחברו עכשיו לקבוצות השונות וולתכנים הייחודיים שלנו ברשתות החברתיות! לחצו כאן >>>

 
רבי יואל סירקיש בעל ה"בית חדש" היה גאון גדול. בתחילת דרכו היה רב בעיירה בעלז, חי בעניות, אף שהיה רב הקהילה היה מקבל שכר פרוטות.
בלילות חיפש נר קטן כדי ללמוד. גופו רעד מהקור הגדול וכדי לחממו הלך לבית מרזח וקנה משקה שכר קטן כדי להתחמם ולהמשיך ללמוד תורה.
 
תושבי העיירה לא ידעו שרבי יואל לומד בלילה לאור הנר, וחשבו שכל הלילות הוא ישן ושותה משקאות חריפים, לכן אינו ראוי להיות רב הקהילה.
 
חברי הוועד כתבו מכתב לרב: "מהשבת הזאת לא ישב הרב על כיסא רב הקהילה" ונתנו אותו לשמשו של הרב כדי שיעבירו לרב.
 
ערב שבת, יצא הרב לחצר לשטוף את פניו לכבוד שבת, למקום הגיעו שתי ציפורים וצייצו. ניגש הרב לאשתו ואמר לה: "מזל טוב". "על מה מזל טוב?" שאלה הרבנית. "שמעתי מהציפורים שצריכים להגיע שלושה שליחים מאחת העיירות, תכיני בבקשה סעודה גדולה לשבת לאורחים האלה" השיב הרב.
 
"איזה סעודה גדולה? בקושי לעצמנו יש מה לאכול" אמרה הרבנית. הרב לא נבהל ואמר לה: "קחי הלוואה ותיקני בשפע, ששום דבר לא יחסר".
 
באותו זמן לקח השמש את המכתב ולא ידע איך יביא אותו לרב, "לבטח יהיה הרב בצער בשבת" חשב לעצמו. אך מצד שני אם לא אתן לו את המכתב יפטרו אותי מעבודתי. החליט השמש שעדיף שיפוטר ולא יצער את הרב ועל כן לא מסר את המכתב לרב.
 
בערב שבת הגיעו שלושת השליחים לבית הרב שקיבלם בכבוד גדול. כשהגיע הרב לבית הכנסת ופסע לכיוון מקומו הקבוע, רצו מספר אנשים לעצור אותו שלא יישב במקומו. מיד רץ לעברתם השמש וביקש מהם שלא ימנעו ממנו, "הרב עדיין לא יודע מאומה, עדיין לא מסרתי לו את המכתב, אמסור לו במוצאי שבת" לחש באוזנם.
 
במוצאי שבת קרא הרב לשמשו ואמר: "אני יודע את סיפור המכתב, בזכות זה שלא רצית לצער אותי בשבת יהיה לך בן שיאיר את העולם בתורה..."
 
הראייה שלנו לוקה בחסר, אנו רואים למרחק קצר, ממוקדת, מסתכלים על הסביבה בעיניים בוחנות ושופטות.
 
לו היה ניתן לנו לראות ראייה מרחבית יותר היינו מופתעים כל פעם מחדש מהשפיטה הקלוקלת שלנו, המהירה שלנו, בה אנו מטיחים האשמות שווא על הסובבים אותנו. ראייה המסבה נזק עצום לאחר, ומוציאה אותנו לעיתים חסרי מילים כשטעותנו מתגלה.
 
כף היא כלי בה יוצקים דברים לכלי אחר, כף זכות כי הכלי שלנו "לצקת" מילים מחבקות, מילים מבינות, מילים תומכות לכול ראייה שלנו על האחר.
 
לכל פעולה של השני יש שני פנים, אנו אלו שצריכים להחליט אם פעולתו הייתה טובה או פחות טובה. בכל מה שייראו עינינו ננסה ברוב עוז ותעצמות לדון את מעשיי חברנו לזכות, כדי שאף בשמים ידונו את מעשיו לזכות ויעבירו אותו מכף חובה לזכות.
 
זכות, היא מילה בעלת עוצמה גדולה היכולה להעביר אף אותך מכף חובה לזכות, מכף הקלע לכף העדן... רק תטה את הכף שלך כלפי הסביבה לזכות.


לקריאת תהילים לעילוי נשמת הרב יואל סירקיש זצ"ל לחצו כאן