8 עובדות על רבי יהונתן אייבשיץ שים פטירתו כ"א אלול

1. רבי יהונתן אייבשיץ נולד בשנת ה'תנ"ד (1694) בעיר פינצ'וב בפולין לשניידל בתו של רבי יהודה לייב צונץ שכיהן כרב העיר, ולרבי נתן נטע אשר כיהן כרבה של העיר אייבשיץ בצ'כיה. מצאצאיו של האר"י.

2. כבר בילדותו כונה רבי יהנותן אייבשיץ "העילוי מפינצ'וב" ונחשב לעילוי תלמודי. בשנת ה'ת"ס (1700), כשהיה רבי יהונתן אייבשיץ בן 6 עברה משפחתו לאיישביץ עם מינוי של אביו לרב העיר. 8 שנים מאוחר יותר נפטר אביו של רבי יהונתן אייבשיץ והוא התייתם משני הוריו. בשנה זו עבר לחיות בביתו של רבי מאיר איזנשטט (המהר"מ א"ש) שהיה רב העיר ולמד בישיבה בה כיהן כראש ישיבה. לאחר מכן למד בישיבתו של רבי זאב וולף שפירא בפרוסניץ'. שנה מאוחר יותר, בשנת ה'תס"ט (1709) מונה מרה"ם א"ש לרב העיר שידלובצה והרב יהונתן אייבשיץ עבר ללמוד בישיבתו של רבי אלעזר הלוי איטינגא שהיה קרוב  משפחתו ואב בית הדין בעיר.

3. בשנת ה'ת"ע (1710) והוא בן 16, נישא רבי יהונתן אייבשיץ לאלקה'לה, בתו של רבי משה יצחק שפירא שהיה אב בית הדין בעיר בומסלא במחוז בוהמיה ולאחר מכן רבה של בוהמיה. נכדתו של רבי זאב וולף שפירא, אשר בישיבתו למד כאשר שהה בפרוסניץ'. זמן קצר לאחר נישואיהם עקרו השניים לפראג והתגוררו בבית סבה של לאלקה'לה, רבי אהרן יחיאל מיכל שפירא. שם למד הרב יהונתן אייבשיץ תורה מתלמידיו של רבי אברהם ברודא (אשר כונה רבן של כל בני הגולה באותה העת): רבי יונה לנדסופר ("המעיל צדקה") ורבי נתנאל וייל ("קרבן נתנאל"). לאחר מכן התגוררו השניים בבית סבה של לאלקה'לה מצד אמה, רבי מרדכי הכהן.

4. בשנת ה'תע"ד (1714), כשהוא בן 20, שב הרב יהונתן אייבשיץ לפראג ויחד עם תלמידים חכמים נוספים קיבלו תמיכה מראשי הקהילה. לאחר שנפטר הדרשן של קהילת פראג, נבחר רבי יהונתן אייבשיץ למלא את מקומו וכיהן גם כראש הישיבה הגדולה במקום. תפקידים אותם מילא כ-25 שנה. קשריו הטובים של רבי יהונתן אייבשיץ עם משכילים וכמרים בפראג סייעו לו להתיר את הדפסת התלמוד בפראג, לאחר שנאסר על ידי הוותיקן. בשנת תפ"ז (1727) הודפסה המהדורה תחת פיקוחה של הכמורה באישור בית הדין של הקהילה היהודית, והודפסו "הלכות ברכות" אשר זכו לאישורו. ומספר שנים מאוחר יותר בהשפעתם של יהודים מבוססים אחרים הודפסו מסכתות נוספות של התלמוד.

5. בשנת ה'תצ"ז (1737) עם פטירתו של רב העיר מונה לממלא מקום אב בית הדין בפראג. כשהיה הרב יהונתן אייבשיץ בן 47, בשנת ה'תק"א (1741), החל לכהן כרבה של מץ שבצרפת (אשר כבשה את פראג באותה העת) וכראש ישיבה. באותה העת הקדיש את זמנו להעלאת חידושיו על הכתב והכין לדפוס את חיבוריו "כרתי ופלתי" - על שולחן ערוך יורה דעה ו-"בני אהובה" - על ספר נשים במשנה תורה לרמב"ם. בשנת התק"ה הפעיל את השפעתו על מנת לבטל את פקודת גירוש יהודיי פראג.

הרב יוסף מוגרבי: רבי נותן אייבשיץ - רק התורה משנה את האדם

6. בשנת ה'תק"י (1750) החל לכהן כרב קהילות המבורג, אלטונה וואנדסבק וקמעות שנתן ליולדות בשל תמותת תינוקות גבוהה הובילו להאשמתו בשבתאות, האשמה כנגדה ניהל מאבק במשך 5 שנים, במהלכן העביר שיעורים וייסד "קלויז" אשר פרנס חמש משפחות תלמידי חכמים שלימדו את הקהל. ההאשמות פגעו במעמדו והוא פנה לגדולי רבני אירופה שישלחו מכתבי תמיכה, אשר מוססו את רוב המחלוקת.

7. בכ"א אלול ה'תקכ"ד (1764), כשהוא בן 72, הלך רבי יהונתן אייבשיץ לעולמו, ונקבר בבית הקברות היהודי באלטונה.

8. רבי יהונתן אייבשיץ חיבר ספרים רבים בנושאי הלכה, קבלה ואגדה, אך רק אחד מהם ("כרתי ופלתי) נדפס במהלך חייו.

צפו ברב הרצל חודר מספר על רבי יהונתן איבישיץ: