10 עובדות על רבי חיים בן עטר ’אור החיים הקדוש’ שיום פטירתו ט"ו תמוז

רב, מקובל, פוסק הלכה ומגדולי פרשני המקרא האחרוים, מחבר אור החיים אשר הלימוד בו מהווה סגולה לישועות רבות

16/07/19 | י"ג תמוז התשע"ט

 

עשרות אלפי הצטרפו! זה הזמן להתחבר לתהילים יומי בווטסאפ (קבוצה שקטה). להצטרפות לחצו

  1. רבי חיים בן עטר נולד בשנת ה'תנ"ו (1696) בסלא אשר במרוקו לרבי משה עטר, שהיה דרשן ובקי באגדה, נכדו של רבי חיים בן עטר שהיה מחכמי מרוקו - על שמו נקרא.

  2. כילד, עוד לפני שמלאו לו תשע, החל ללמוד אצל סבו רבי חיים בן עטר, תורה. 

  3. רבי חיים בן עטר נישא לפאצוניה, בתו של רבי משה בן עטר, דודו של אביו והמשיך את לימודיו בבית חמו כשהוא עומד בראש הישיבה בסלא ומצא את פרנסתו גם כדרשן. בנוסף לכך היה גבאי צדקה אשר טרח רבות למען עניי המקום.                                                                       מספרים כי בתקופת רעב למרות מחסור בבשר, השיג בשר לתלמידי חכמים לכבוד השבת. אחד מעשירי העיר פנה אליו בבקשה לרכוש ממנו בשר אך רבי חיים בן עטר סירב למכור לו משום שהוא מיועד לתלמידי החכמים. באותה העת נזדמן למקום תלמיד חכם שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו והרב נתן לו את מנת הבשר, עובדה שהכעיסה את העשיר אשר ביזה את התלמיד החכם בדבריו, הרב לא אמר דבר והעשיר עזב את המקום. באותו לילה חלם הרב חלום בו נאמר לו כי נגזרה עליו גלות לשנה משום שלא מחה על ביזויו של התלמיד החכם, והרב חיים בן עטר עזב את העיר כבר במוצאי אותה שבת.

  4. מנישואיו של רבי משה בן עטר לפאצוניה לא נולדו לו ילדים והוא נשא אישה נוספת, את אסתר בתו של מאיר ביבאס.

  5. בשנת ה'ת"פ (1720) כשהוא בן 24, נפטר סבו של רבי חיים בן עטר, רבי חיים בן עטר הזקן ומצבה הכלכלי של המשפחה הורע. וארבע שנים מאוחר יותר בעקבות רדיפתו ורדיפת יהודים נוספים, נפטר חמו של רבי חיים בן עטר, משה בן עטר, ולא נותרו למשפחה הכנסות כלל, ואף הירושה הועברה לדורשים שונים. גם בית כנסת שהכנסותיו שמשו לפרנסת משפחתו ומשפחה נוספת עמד במחלוקת כך שפרנסתם של רבי חיים בן עטר ובני משפחתו הייתה על אביו של רבי חיים בן עטר. בשנים הללו סבלו היהודים מן השלטון ומן התושבים המוסלמים.

  6. בשנת תצ"א (1731) והוא בן 35, הכין רבי חיים בן עטר את ספרו הראשון "חפץ ה'" לדפוס וקיבל את הסכמתם של רבני סאלי ורבי יעקב אבן צור ורבי יהודה בן עטר, שהיו גדולי מרוקו. משם נסע לאמסטרדם להדפסת הספר, שם קיבל את הסכמתם של רבני בית הדין של הקהילה האשכנזית - הרב יוסף בער והרב משה פרנקפורט, ורבני בית הדין של הקהילה הספרדית - הרב דוד ישראל עטיאש והרב יצחק חיים אבן דנא די בריטון. ספר זה מכיל חידושים על מסכת ברכות, מסכת שבת, מסכת הוריות וחלקים ממסכת חולין, ומתמקד בפירוש עקבי של הסוגיות באופן מסודר ובפרשני התלמוד מתקופת הראשונים, בעיקר רש"י ובעלי התוספות.

  7. עם שובו עקר עם משפחתו לעיר פאס, שם לימד תורה ביחד עם רבי שמואל אבן אלבאז בישיבת שהקים הרב אבן אלבאז. בשנת תצ"ח (1738) עקרו הרב חיים בן עטר ונשותיו לעיר טטואן יחד עם יהודים רבים. שונה מאוחר יותר עברו לעיר ליבורנו שבאיטליה, שם נתן דרשות ושיעורים בקהילה היהודית. במשך כשנתיים לצד השיעורים שנתן והדרשות שנשא עמל הרב לקראת עלייתו לארץ ישראל והקמת בית מדרש שם. באותה העת הדפיס הרב חיים בן עטר את חיבוריו "אור החיים" ו"פרי תואר" בעיר ליבורנו. חיבור "פרי תואר" הינו ספר הלכה חלק יורה דעה בספר שולחן ערוך ומעמיק בלימוד הסוגיות התלמודיות הנוגעות לפסיקת ההלכה, אך בשונה מספרו "חפץ ה'" מתמקד במסקנות ההלכתיות המעשיות. חיבורו "אור החיים" המבוסס על תורת הקבלה, הוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

  8. בשנים ה'ת"ק-ה'ת"קא  (1740-1741) גייס רבי חיים בן עטר עולים מקרב יהודי מרוקו ונסע ברחבי איטליה במטרה לגייס כספים ואנשים למטרת העלייה לארץ ישראל. לאחר מכן עלו הרב ובני חבורתו לישראל דרך אלכסנדריה שבמצריים, בה שהו זמן מה, ומשם לעכו, בשל מגפה שפרצה ביפו ובירושלים. שם החליט להקים את ישיבתו באופן זמני כבר בשנת תק"ב (חורף 1741), לתלמידים שהגיעו עמו מאיטליה הצטרפו גם תלמידים מצפת. בשנת ה'תק"ב (1742) כאשר פסקה המגיפה בירושלים עלו רבי חיים בן עטר ותלמידיו לירושלים וייסדו בה את "ישיבת כנסת ישראל" שיוחד בה מקום ללומדי תורת הנגלה וללומדי תורת הנסתר. לישיבה זו הצטרפו גם תלמידי חכמים מן המקום. בין תלמידיו בישיבה נמנה רבי חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א). בתקופה זו דאג רבי חיים בן עטר לצרכי הציבור ולפרנסתם של תלמידי החכמים.                                                 באותה תקופה הוזמן רבי חיים בן עטר לדיון עם בני העדה הקראית בעיר בשל מס כבד שהוטל אז על היהודים בירושלים. ברדתו במדרגות בית הכנסת הקראי התעלף רבי חיים בן עטר ולאחר מכן נמצאו בהנחייתו ספרי משנה תורה לרמב"ם מתחת למדרגות, מעשה שהוביל את רבי חיים בן עטר לקלל את הקהילה כך שלא תוסיף עוד לחיות בירושלים.

  9. בקיץ  תק"ג (1743) שוחח הרב חיים בן עטר עם תלמידי בחג השבועות על הגאולה וביקש מהם להתכונן לקבלת פני המשיח אך לאחר החג בישר להם כי העת הוחמצה. במוצאי שבת ט"ו בתמוז בשנת ה'תק"ג (1743) נפטר רבי חיים בן עטר והוא בן 47. רבי חיים בן עטר נקבר בהר הזיתיים ועל מצבתו נכתב הנוסח שקבע תלמידו החיד"א: "...שיחה קלה שלו אלקים חשבה לטובה, והארץ האירה מכבודו כאשר יאירו שבעת הנרות, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמוהר"ר חיים ן' [=אִבְּן] עטר ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה יום ט"ו לחודש תמוז שנת ה'תק"ג ליהנות מזיו השכינה". עם היוודע מותו של רב, נשאו גדולי הרבנים היהודים בעולם הספדים על הרב. שתי נשותיו של הרב נפטרו שנים ספורות אחריו והן קבורות סמוך לו.

  10. כבר פרסמנו באתרנו בהרחבה את הסגולות המופלאות המיוחסות ל’אור החיים הקדוש'.

 

צפו ברב ראובן אלבז: חייו של אור החיים הקדוש

 

דרגו את המאמר: 

ממוצע 4.3 (11 מדרגים)

מומלץ!!! תהילים יומי בווטסאפ (קבוצה שקטה) - להצטרפות לחצו

תכנים שיעניינו אותך (מתחלף מדי יום בחצות)



מאת https://www.tehillim-center.co.il/

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך


סגולות נבחרות


תפילה סגולית לזוגיות

תפילה לזוגיות - לכל מי שמחפש זוגיות. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי הָרָאוּי לִי בִּזְמַנּוֹ. זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד תַּלְמִיד חָכָם, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה

סגולה גדולה מבעל המתוק מדבש

סגולה לזיווג הגון, לפרנסה, לזרע של קיימא, לרפואה ולכל הישועות - לומר 13 פעם מזמור יג בתהילים במשך 13 יום ותקובל בקשתו והיינו 13x13x13

סגולה לחכמה - מצוות סוכה

מצוות סוכה היא סגולה לחכמה, ככתוב: "למען ידעו דורתיכם" – דעת משמעותה חיבור עם הבורא יתברך, המצווה היא לדורות למען "ידעו"
לכל הסגולות
אומרים תהילים בשבילך 24 שעות: 1-700-700-721   |