מהו פורים שני, הלא הוא שושן פורים

עוד לא מחוברים לכל מה שיש לנו להציע? הצטרפו לכל הטוב שהכנו לכם ותישארו תמיד מחוברים! הקליקו כאן עכשיו >>>

מהו שושן פורים?

שושן פורים, הנקרא גם פורים שני, הוא חג הפורים נחגג בערים מוקפות חומה . שלא כמו חג הפורים שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, שושן פורים נחגג ביום ט"ו באדר. הלכות החג זהות בשני התאריכים.

באילו ערים חוגגים את שושן פורים?

בערים אשר היו מוקפות חומה כבר מתקופת יהושע בן נון חוגגים את יום הפורים בט"ו באדר, כגון: ירושלים, שילה, והערים צפת, עכו, ויפו - אשר חוגגים בהן את החג ביום ט"ו באדר מחמת הספק. גם מחוץ לארץ ישראל ישנן ערים בהן נחוג חג הפורים ביום ט"ו באדר מחמת הספק: איזמיר שבטורקיה, חלב ודמשק בסוריה.
התאריך הוכל על הערים כולן משום שנקבע כי רחובות ובתים מהן ניתן לראות את החומה, או בתים הסמוכים להם, נכללים בטווח עיר מוקפת חומה.

בעיר טבריה, אשר הייתה מוקפת חומה בשלוש מצדדיה וברביעי גבלה בים, נקבע כי החג יחגג ביום ט"ו באדר.

בעיר חברון חוגגים פורים בשני הימים משום שעל היותה מוקפת חומה שימש כעיר מקלט, והכניסה אליה הייתה אפשרית תמיד.

נשאלת השאלה, מה יעשה תושב עיר פרזות השוהה בעיר המוקפת חומה ביום י"ד באדר ועתיד לשוב לביתו לפני יום ט"ו באדר? ונפסק, כי יקרא את המגילה ביום י"ד באדר במקום שבתו.

ואם עתhד לשוב לביתו ביום ט"ו באדר? יקרא את המגילה בירושלים ביום ט"ו באדר.

מה יעשה תושב ירושלים הנמצא בתל אביב ביום י"ד באדר?
אם עתיד לשוב לביתו לפני עלות השחר של יום י"ד באדר, יקרא את המגילה בט"ו באדר.
אם התעכב בתל אביב גם ביום י"ד באדר, יקרא את המגילה  בתל אביב ביום זה. ום חוזר הוא לירושלים ביום ט"ו באדר, יקרא את המגילה גם ביום זה ביחד עם תושבי ירושלים.

מדוע ערים מוקפות חומה אלו חוגגות את חג הפורים יום מאוחר יותר?

מסופר במגילת אסתר כי בי"ג באדר לחמו היהודים באויבים שלהם ובי"ד באדר נחו, לכן נקבע יום י"ד באדר כיום של משתה ושמחה. בשושן הבירה המשיכו היהודים ללחום באויבים גם ביום ג"ד באדר ורק ביום ט"ו באדר פסקו ממלחמותיהם. ולכן, משנקבע יום טוב נקבע על פי היום בו פסקו היהודים להילחם:

בערי פרזות (ערים נטולות חומה) נקבע החג ליום ארבעה עשר בחודש אדר.

בעיר שושן (המוקפת בחומה) נקבע החג ביום חמישה עשר בחודש אדר, ומכאן נקבע כי כל עיר אשר הייתה מוקפת חומה בימיו של יהושע בן נון, תחגוג יום טוב זה ביום חמישה עשר בחודש אדר שושן הבירה.

מדוע נקבע מועד שושן פורים לערים אשר היו מוקפות חומה בימיו של יהושע בן נון ולא בימי אחשוורוש?

בימים בה מלך אחשוורוש היו כל עריה של ארץ ישראל חרבות ונטולות חומה ואם היו גוזרים את את שושן פורים על ערי ארץ ישראל המוקפות חומה בימי אחשורוש לא היה נקבע יום טוב בחמישה עשר באדר. כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, נקבע יום טוב בחמישה עשר באדר לערי ארץ ישראל שהיו מוקפות חומה בימיו של יהושע בן נון.

מה עושים כאשר ט"ו באדר חל בשבת?

כאשר ט"ו באדר חל בשבת, משתרע פורים בערים מוקפות בחומה על פני שלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר ונקרא "פורים משולש".

ביום שישי

מחד, בשבת אין קוראים את המגילה (על שום איסור טלטול) ומאידך, אסורה דחיית קריאת המגילה ליום ט"ז באדר, על כן נקראת המגילה ביום שישי, י"ד באדר.

ביום שישי אף נותנים את המתנות לאביונים, כך יוכלו לקנות את צרכי השבת, ויהנו מן המתנות שלהם מוקדם יותר. ויש הקושרים זאת למועד קריאת המגילה, משום שהוקדם הוקדמו גם המתנות לאביונים.

ביום שבת

בשבת, ט"ו באדר, מוסיפים לתפילות שבת וברכת המזון את "על הניסים" ומוציאים שני ספרי תורה:

בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע

בספר התורה השני קוראים את פרשת "ויבוא עמלק"

ביום ראשון

ביום ראשון, ט"ז באדר, עורכים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.