פורים

פורים משולש - מה זה אומר ומהן ההלכות של חג כזה?

השנה חל פורים בימים שישי, שבת וראשון, המכונה: ''פורים משולש''. מתי עורכים את סעודת פורים ומביאים משלוחי מנות? ומדוע מחלקים את מצוות פורים לשלושה ימים רצופים?


24/02/21 | י"ב אדר התשפ"א

הגדלת טקסט

הקטנת טקסט

ההזדמנות של פעם בשנה לגמול חסד עם נשמת יקיריך: הירשמו עכשיו לתיקון הנפטרים הגדול ביום הילולת האור החיים הקדוש!  לחצו כאן לשליחת שמות >>>

 

מהו פורים משולש?

כאשר חל ט"ו באדר בשבת, גם בירושלים קוראים את המגילה ביום חמישי בערב [ליל שישי] וביום שישי בבוקר - י"ד באדר. והטעם לזה, כי התורה נתנה כח לחכמי ישראל לגזור גזרות למען ישמרו ישראל את דיני התורה כדת, ולא יבואו חס ושלום לידי מכשול. כמו בראש השנה שחל בשבת, שגזרו חז"ל שלא לתקוע בשופר, כיון שהתורה אסרה בשבת להוציא חפצים מרשות היחיד [מהבית] לרשות הרבים [לרחוב] כשאין עירוב בעיר, ואולי ישכח מישהו ששבת היום ויוציא את השופר לרשות הרבים. כמו כן, כשחל ט"ו בתשרי - היום הראשון של חג הסוכות בשבת, אין נוטלים לולב, שמא יטעו ויוציאו את הלולב לרשות הרבים. וזהו הטעם גם בפורים, שגזרו חכמים שלא לקרוא את המגילה בשבת, שמא יטעו ויוציאו את המגילה לרשות הרבים, לכך מקדימים לקראה ביום שישי כשאר כל העולם.

אולם, אין תושבי ירושלים עושים את כל מצוות הפורים בי"ד כשאר העולם, אלא מחלקים את מצוות הפורים [קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, משתה ושמחה, על הניסים, וקריאת התורה] לשלושה ימים כדלהלן, ועל כן נקרא שמו 'פורים משולש'.

 

יום שישי - י"ד באדר

מגילה ומתנות לאביונים

בירושלים מקדימים שתי מצוות ליום שישי: א. קוראים את המגילה בליל שישי וביום שישי כשאר ערי הארץ. ב. נותנים מתנות לאביונים ביום שישי. כי עיניהם של עניים מצפות למקרא מגילה, שאז הלב פתוח לתת להם בעין יפה. (רטו)

 

תזכורת

ראוי להזכיר לציבור קודם התפילה שלא אומרים 'על הניסים' ביום זה, לא בתפילות ולא בברכת המזון. ומכל מקום, אם אמר, אין זה הפסק. (קטו)

 

סעודה

טוב לעשות סעודה נאה ביום שישי בבוקר. (ת"ה שסב) וכבר אמר שלמה בחכמתו (משלי טו טו): "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד", ובלבד שיכוון לבו לשמים. גם כי לא גרע מפורים קטן שראוי לעשות בו קצת משתה ושמחה, וכבר הבאנו לעיל (עמוד 151) שכן נהגו רבותינו הראשונים להרבות בו בשמחה ובסעודה, ולהזמין בני אדם לשמוח עמהם, וכל שכן ביום זה של קריאת המגילה לירושלמים.

 

מלאכה

מותר לבני ירושלים לעשות מלאכה ביום שישי, כי אצלם אין זה פורים ממש. (רטז)

 

יום שבת - ט"ו באדר

על הניסים

שני דברים עושים בשבת קודש: א. אומרים 'על הניסים' בתפילות ובברכת המזון. ב. קוראים בתורה "ויבוא עמלק".

הערים המסופקות אם היו מוקפות חומה, יאמרו 'על הניסים' בשישי ושבת. וכן תושב ערי הפרזות שמתארח בשבת זו בירושלים, יאמר 'על הניסים'. 

 

פלג המנחה - הנוהגים בכל ערב שבת קודש להתפלל תפילת ערבית מוקדמת מזמן "פלג המנחה", כמנהג הבבלים, בערב שבת זו יאמרו "על הניסים" כבר בערבית אף שעדין הוא יום גמור. (חנוכה קפח)

 

קריאת התורה

מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים פרשת השבוע, ובשני קורא המפטיר קריאת פורים "ויבוא עמלק". ומפטירים בנביא (שמואל א טו): "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל", כהפטרת השבת הקודמת "פרשת זכור". אבל בשאר העולם, מוציאים ספר תורה אחד, ומפטירים הפטרת פרשת השבוע. (ריז, ריט)

תושב ערי הפרזות שבא לשבות בשבת זו בירושלים, לכתחילה לא יעלה לעליית מפטיר, אולם אם קראוהו בשמו כמנהג בני אשכנז, רשאי לעלות. (קטו)

 

מנה כפולה

טוב להכין עוד מנה לסעודת יום שבת לכבוד פורים, וישתה מעט יין יותר, לזכר הנס. וכן טוב שישלח מנות לחבר אחד, אם יש עירוב בעיר. (רכ, רכה)

 

מוקצה

המגילה בשבת זו היא מוקצה לתושבי ירושלים בלבד. כיון שגזרו חכמים שלא יקראו בה בשבת זו, מחשש שמא יוציאה לרשות הרבים. אבל בשאר השבתות, אינה מוקצה. והא הדין לשאר ערי הארץ שאין זה פורים אצלם בשבת זו. (קז)

 

יום ראשון - ט"ז באדר

משלוח מנות וסעודה

עוד שתי מצוות מקיימים ביום ראשון: א. משלוח מנות. ב. סעודת פורים. (רכ)

הטעם שדוחים את משלוח המנות ליום ראשון, ולא עושים אותו בזמנו בשבת, מאחר ויש בזה איסור הוצאה לרשות הרבים כשילך לבית חברו. (המאירי, המכתם, ארחום חיים, כל בו ומהר"ם די לונזאנו. רכה)

והטעם שדוחים את סעודת פורים ליום ראשון, ולא עושים אותה בזמנה בשבת, לפי שנאמר: לעשות אותם ימי משתה ושמחה, דהיינו המשתה צריך להיות ביום שנקבע לעשותו שמחה על ידי חכמים, אבל השבת - השמחה בה נקבעה בידי שמים כבר מששת ימי בראשית, כמו שדרשו חז"ל בסִפְרֵי 'וביום שמחתכם' אלו השבתות. (ירושלמי) ועוד, שאם יעשו את הסעודה בשבת, לא יהיה ניכר שזה לכבוד פורים, שהרי בכל שבת אנחנו סועדים סעודה חשובה. (מעשה רוקח) ועוד, שכיון שמשלוח מנות נדחה ליום ראשון, והרי טעם משלוח מנות כדי שתהיה סעודה לנזקקים, לכן דוחים את הסעודה ליום ראשון, כדי שיסעדו ממשלוחי המנות. (המאירי, המכתם וארחות חיים. רכ, רכה)

 

על הניסים

אין אומרים 'על הניסים' לא בתפילה ולא בברכת המזון ביום ראשון. ואולם בברכת המזון נכון מאוד לומר: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי ואסתר...". (רכז)

עדיין לא הצטרפת לווטסאפ שלנו? כולם מוזמנים למשפחת אומרי התהילים הגדולה בעולם! לקבוצת פרק תהילים ביום לחצו כאן >> לקבוצת הסגולה היומית לחצו כאן >>

עוד מאמרי תוכן בנושא פורים

X
  • © כל הזכויות שמורות