מה המשמעות של ל"ג בעומר?

הילולת ל"ג בעומר מופיעה דווקא בעיצומם של ימי העומר – הם נוהג עם ישראל מנהגי אבלות, לזכרם של 24,000 תלמידי רבי עקיבא, שנהרגו משום ש'לא נהגו כבוד זה בזה'.
יום זה (שנחגג מדי שנה בתאריך י"ח באייר) מצוין לרוב באמצעות סממנים שונים וביניהם הדלקת מדורות (מסמלות את האור הגדול שהשאיר ר' שמעון בעולם) משחקים בחץ וקשת (זכר לעובדה שבימי חייו של ר' שמעון, לא נראתה הקשת בענן – הנחשבת למידת הדין ומורה על חטאים), עלייה לקיברו של רבי שמעון בר יוחאי שנמצא במירון, לימוד ספריו (וביניהם יצירת המופת שלו, ספר הזוהר), תהלוכות עירוניות ועוד.

בל"ג בעומר אירעו שני דברים שנחרטו כ'זיכרון עולם', בתודעה הקולקטיבית של עם ישראל:
1. המגיפה הקטלנית שהשתוללה בין תלמידיו של רבי עקיבא, והרגה 24,000 מהם.
2. פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי – שבעבורו צוין יום ההילולה.

מותם של תלמידי רבי עקיבא
גמרא זו (יבמות סב) בה מסופר על הטרגדיה של 24,000 תלמידים שנהרגים ביום אחד, היא קשה מאוד להבנה. אחרי ככלות הכל, מי היה רבם? לא אחר מאשר רבי עקיבא שאמר 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה', ואף דיבר על 'חביב אדם שנברא בצלם...חביבין ישראל'.
רבי עקיבא לימד את תלמידיו לאהוב את הזולת, ולכן קשה עד מאוד להבין איך זה שדווקא הם, תלמידיו של גדול המחנכים בכל הזמנים, נכשלו בזלזול וחוסר כבוד ביניהם. המגפה פרצה מיד לאחר חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר. בל"ג בעומר נפסקה מיתת התלמידים, וזה כשלעצמו היה דבר משמח.

פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי
אמנם לא נהוג לשמוח ביום פטירתו של מישהו, אלא להתאבל – אולם גדולי החסידות מבארים שיום פטירתו של צדיק, הוא 'יום הילולה', היות ונשמתו ממשיכה להאיר בנו גם לאחר מותו, זאת דרך התורה שהשאיר לנו אחריו.
הסיבה שבגינה אנו שמחים בל"ג בעומר היא שביום פטירתו, ר' שמעון זכה לגילוי סודות נשגב ותמיר, מה שלא זכה בכל ימי חייו, ולכן ציווה על תלמידיו לציין את פטירתו כיום שמחה ולא כיום אבל.


צפו ברב זמיר כהן - תורת הקבלה ול"ג בעומר