אימהות החטופים: "לדמיין את הרגע שהוא חוזר זה יותר מידי מרגש בשבילי"

החטוף אבינתן אור חגג לאחרונה יום הולדת 31 בשבי החמאס.  דיצה אור התראיינה ל-YNET ואמרה:

"אני יודעת שאבינתן שלי הוא אדם חזק ובעזרת השם הוא יחזיק מעמד שם. אבל מטריד אותי מאוד שאת כל הגברים הצעירים החטופים שמו במקום האחרון בכל העסקאות. משמעות הדבר הוא שהגברים שיישארו אחרונים עלולים לשלם את המחיר של השחרורים שלפניהם, כיוון שישראל מוותרת על כל מנופי הלחץ שלה, וספק רב אם תוכל לפעול לשחרורם".

"לא רציתי לראות את הסרטון עד שנעשה הבדלה", היא מספרת על הסרטון בו נראה בנה כשהוא נחטף, "למרות שהוא לא ארוך, לקח לי כמה ימים לראות את כולו, כמעט שבועיים. בכל פעם ראיתי כמה שניות. זה סרטון שקורע אותי מבפנים, וגם היום כשמקרינים אותו לפני הרצאות שאני עושה, אני עם הגב אליו. אני בוחרת לא  לראות אותו שוב בכדי לא להוריד את רוחי.

"אני חיה בין קצוות, האחד של החושך הכי גדול שפגשתי בחיי עם דאגות וכאב, והשני הוא האור של האהבה שסובבת אותנו. הקצה הזה השני נותן לי לנשום ולהסתכל על העתיד באופטימיות. לדמיין את הרגע שהוא חוזר זה יותר מידי מרגש בשבילי, אבל אני כן רואה אותו חוזר, וחוזר בצורה חזקה וטובה. יש לו כוח פנימי עצום שבו איש לא יוכל לגעת, גם לא שוביו, ואני מברכת אותו שהוא יידע להתחבר למקום הזה וישאב ממנו כוחות עד שיחזור. אני מקווה שהוא יודע שאנחנו חזקים ושיש לנו המון תמיכה ואהבה סביבנו, שאנחנו הופכים את העולם בשבילו".

עוד היא מוסיפה על מקבלי ההחלטות:

"זה בראש סדר העדיפויות שלהם. כל אחד מהם הוא אדם עם לב ואני בוחרת להאמין שהם עושים את המיטב. זה כנראה לא רק בידיים שלהם וכל פתרון כרוך בהמון קשיים. זו בעיה סבוכה, ולבעיות סבוכות אין פתרונות מהירים. ברור שאני רוצה את אבינתן בבית, אבל אנחנו צריכים גם למלא את התפקיד שלנו כעורף ולפעול מתוך חוסן אישי ולאומי".

גם רותי, אמם של איתן ויאיר הורן שעדיין בשבי, סיפרה לחדשות 12:

"אני בוכה, צועקת, כועסת – אבל מיד אני אומרת שצריכים להמשיך הלאה ולהיות חזקים, בשבילי, בשבילם ובשביל כולם. אני מקווה שהם ביחד כי הם תמיד אחד בשביל השני".

"אני מדברת אליהם בכל יום ובכל שעה, מתקרבת לתמונה שלהם. אני מצפה שיחזירו את כל החטופים לבתיהם. נכון שעבר המון זמן, אבל אני בטוחה שעוד מעט נוכל להיות כולנו יחד".